ת"פ 19713-03-12

תקציר

החלטת בית המשפט מתייחסת לבקשת עורכי דינם של הנאשמים להיפגש עם עדי התביעה טרם פתיחת הליך פלילי נגדם. כלל 37 לכללי האתיקה אוסר על עורכי דין להיפגש עם עדי הצד השני. בית המשפט מפרש זאת כאיסור מהותי למניעת שיבוש הליכי משפט, ומשלים את הוראות המשפט הפלילי הקיימות. עם זאת, הדבר עלול לפגוע בזכותו של נאשם להגנה. בית המשפט מתייחס לסוגיה זו כחריג ומפעיל שיקול דעת לבחון את הבקשה, תוך התחשבות בצורך לנהל משפט הוגן ולגלות את האמת. הבקשה מושווית להליך גילוי ראיות חסויות, הדורש מהמבקש להוכיח את הרלוונטיות והנחיצות של הראיות להגנתו. בית המשפט מגיע למסקנה כי הנאשמים לא הוכיחו את הצורך לראיין את העדים, שכן את המידע הנדרש ניתן לקבל ממקורות אחרים. יתר על כן, התרת ראיונות כאלה עלולה להוביל לתיאום גרסאות או לשיבוש הליכי משפט. לפיכך, בית המשפט עומד על איסור הפגישות ככלל, והבקשה הנוכחית נדחית. החלטה זו ספציפית לשלב הדיון המקדמי, ובית המשפט מדגיש כי האינטרס היחיד הניתן להגנה הוא גילוי האמת במשפט הוגן. בנוסף, התביעה מונחית להתייחס לסוגיה הקשורה לחוסר העקביות בכתב האישום ולמסור רשימה מפורטת של חומרי חקירה. ההחלטה ניתנת בהעדר הצדדים ותימסר להם על ידי המזכירות.