עת"מ 27704-12-13

תקציר

העותרים, דיירי בניין הסמוך למשרדי צ'ק פוינט, עתרו לבית המשפט נגד אי נקיטת צעדים נגד צ'ק פוינט בגין מטרד רעש, בניגוד לתנאי היתר הבנייה וחוק העזר למניעת רעש. העותרים טענו כי רעש הצ'ילרים על גג בניין הצ'ק פוינט היווה מטרד רעש בלתי סביר, וכי המשיבים לא הפעילו את סמכויותיהם לאכוף את תנאי היתר הבנייה וחוק העזר למניעת רעש. המשיבים טענו כי נתון להם שיקול דעת רחב שלא לפתוח בהליכים פליליים, וכי הליכים כאלה לא יהיו יעילים וממושכים. עוד טענו כי יש לדחות את העתירה על יסוד מספר טענות סף, לרבות היעדר עילה, חוסר תום לב, שיהוי וקיומם של הליכים אזרחיים תלויים ועומדים בין העותרים לבין צ'ק פוינט באותו נושא. בית המשפט קבע כי על המשיבים מוטלת החובה לשקול את הפעלת סמכויותיהם וכי הם לא עשו כן כראוי. נמצא כי המשיבים לא שקלו את האפשרות לפתוח בהליכים פליליים נגד צ'ק פוינט, ואף לא הגיעו להחלטה ברורה ומנומקת בעניין. בית המשפט הורה למשיבים לשקול מחדש את הפעלת סמכויותיהם ולתת החלטה מנומקת, תוך שהוא מדגיש כי בית המשפט אינו יכול להחליף את שיקול דעתה של הרשות. בנוסף, פירט בית המשפט את השיקולים שעל המשיבים להביא בחשבון בעת הפעלת שיקול דעתם, לרבות חומרת העבירה, משכה והשפעתה על העותרים ועל נפגעים פוטנציאליים אחרים. זאת ועוד, דחה בית המשפט את טענות הסף של המשיבים, בקובעו כי העתירה לא הוגשה ללא עילה, בחוסר תום לב או בשיהוי. בית המשפט קבע כי מהות העתירה היא מחדל הרשות, והעובדה שהיא התבססה על מכתב עירייה אינה שוללת ממנה עילה. עוד קבע בית המשפט כי ההליכים האזרחיים התלויים ועומדים בין העותרים לבין צ'ק פוינט אינם מצדיקים את דחיית העתירה, שכן מדובר בחובות המשיבים על פי המשפט המינהלי. לבסוף הורה בית המשפט למשיבים לפצות את העותרים בגין הוצאותיהם ושכר טרחת עורכי דינם, בסך כולל של 12,000 ₪.