מ"ת 14238-03-12

תקציר

הכרעת הדין דנה בראיות שהוצגו בעניינם של מספר משיבים שהואשמו בתקיפה אלימה של שני צעירים. השופט מדגיש כי כתב האישום אינו תומך ברעיון של מניע לאומני מאחורי הפיגוע. במקום זאת, היא מייחסת את התקיפה לטעות בזיהוי. המשיבים תקפו את שני הקורבנות לאחר שהתבלבלו בינם לבין קבוצה אחרת שתקפה קודם לכן את ביתו של אחד המשיבים. השופט משרטט את הראיות לכאורה הקושרות כל אחד מהמשיבים לאירוע, לרבות הודאות והצהרות עדים. עדויות הקורבנות והדו"חות הרפואיים מעידים על אלימות קשה ואכזריות שספגו במהלך התקיפה. בהתחשב במסוכנותם של המשיבים, ברישומם הפלילי הקודם ובצורך להימנע מהשפעה על עדים, מכיר השופט בעילות מעצרם. עם זאת, השופט בוחן גם את האפשרות לשחרר את המשיבים לחלופות מעצר, במיוחד בהתחשב בכך שחלקם קטינים. לגבי המשיב 1, בן 25, השופט מורה על תסקיר מבחן כדי לבחון את האפשרות לשחררו תוך פיקוח אלקטרוני. לגבי משיבים 2 עד 5, שהם קטינים, השופט מורה על תסקיר מבחן משלים כדי להעריך את האפשרות לשחרורם לטיפול בני משפחה או קרובי משפחה, המגובים בפיקוח אלקטרוני. דוחות אלה יבחנו גם את האפשרות לשלב מחדש את הקטינים במסגרות חינוכיות. המשיב 6, המתואר כ"בגיר האחראי", ישוחרר למעצר בית מלא, בכפוף לאישור חלופה הולמת, בשל חלקו הפסיבי באירוע והיעדר עבר פלילי. סיכומו של דבר, השופט מוצא ראיות לכאורה התומכות בכתב האישום, אך במקום להורות על מעצר המשיבים עד תום ההליכים, נשקלים הסדרים חלופיים. השופט מדגיש את חומרת האירוע ואת הצורך בתוצאות, אך גם מכיר בנסיבות שהובילו אליו. ההחלטה תפורסם במלואה, מבלי לנקוב בשמותיהם של המשיבים הקטינים או של המשיב 6, כדי להסיר כל ספקולציה בדבר מניעים לאומניים מאחורי הפיגוע.