ע"פ 3793/20
פסק-דין עליון
תקציר
בית המשפט בחן את תלונתו של המערער על חומרת עונשו ובסופו של דבר החליט לדחות את הערעור. בית המשפט הדגיש את חשיבות הענישה המחמירה בעבירות הקשורות לנשק בשל הסכנה החמורה לשלום הציבור. בהתייחסו למקרים קודמים, הדגיש בית המשפט כי מגמות ענישה מחמירות יותר בשנים האחרונות נועדו להרתיע מפני פשעים כאלה. המערער טען כי תפקידו כמתווך, ולא כסוחר נשק ישיר, צריך להצדיק עונש מופחת. עם זאת, בית המשפט קבע כי הוא מילא תפקיד מכריע ומרכזי בסיוע לעסקת הנשק, מה שהצדיק את עונשו. עוד ציין בית המשפט כי החוק מתייחס לניסיונות לביצוע עבירות באותה חומרה כמו עבירות שהושלמו, מה גם שהמכירה נכשלה רק בשל התערבות המשטרה ולא בשל מעשיו של המערער. טענת המערער כי גזר דינו אינו עולה בקנה אחד עם שאר המעורבים נדחתה, שכן עקרון אחידות הענישה אינו מתמטי גרידא אלא איזון בין שיקולים שונים. בנוסף, עברו הפלילי של המערער, לרבות עונש מאסר קודם בגין עבירת נשק, הצדיק צורך בהרתעה אישית. בהתחשב בשיקולים אלה, לא היה מקום לשנות את עונשו של בית משפט קמא, והערעור נדחה.
חקיקה מקושרת
ע"פ 3793/20 השאם מורייחי נ' מדינת ישראל, עליון (23.11.2020)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.