רע"א 7602/16

תקציר

פסק הדין נובע מתביעה ייצוגית שהוגשה נגד חברת התקשורת הסלולרית סלקום. התובעים טענו כי סלקום לא צריכה לגבות תשלום מלקוחות עבור שירות שניתן בעבר בחינם - שליחת פירוט חודשי של שירותים שנצרכו בדואר. סלקום הציעה בתחילה את השירות בחינם, אך הודיעה על כוונתה להתחיל לגבות עבורו תשלום בשנים 2004-2006. התביעה הייצוגית הראשונה הוגשה בשנת 2008 והתקבלה באופן חלקי על ידי בית המשפט המחוזי מרכז לוד בשנת 2011, והורה לסלקום להחזיר ללקוחות שקיבלו את השירות בחינם לפני פסק הדין. סלקום ערערה על החלטה זו, והושגה פשרה לפיה הם ישלמו מחצית מסכום ההשבה. בפסק הדין צוין כי פסק הדין הקודם של בית המשפט המחוזי חלף, וערכאת הערעור הכריעה בפשרה. בקשה ייצוגית שנייה הוגשה נגד סלקום בשנת 2015, בדרישה להחזר כספי עבור התקופה שלאחר פסק הדין הראשון. סלקום טענה כי פסק הדין הקודם בוטל, אך בית המשפט המחוזי קיבל חלקית את הבקשה החדשה וקבע כי פסק הדין הקודם עומד בעינו, למעט השינויים עליהם הורתה ערכאת הערעור. עם זאת, פסק הדין לא יצר תקדים משפטי שישתיק את הגנות סלקום לתקופה שלאחר פסק הדין הראשון. ערכאת הערעור הסכימה עם עמדת סלקום כי פסק הדין הראשון לא בוטל, אך הבהירה כי היא רק תיקנה את הסעיפים האופרטיביים הנוגעים לביצוע פסק הדין. לפיכך פסק ערכאת הערעור לטובת סלקום, וקבע כי על בית המשפט המחוזי לשקול מחדש את התיק לגופו של עניין ולהכריע בבקשת האישור בהתאם. ההחלטה התקבלה ללא עלויות לאף אחד מהצדדים.