עת"מ 37439-02-22

תקציר

בפני בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, ניתנה החלטה בעניין סמכות מקומית במסגרת עת"מ 37439-02-22. המדינה, באמצעות רשות האוכלוסין וההגירה, הגישה בקשה לקבוע כי הסמכות המקומית לדון בעתירתם של טטיאנה חלטניק ואלי שר נתונה לבית המשפט המחוזי בירושלים. **הרקע העובדתי:** המשיבים עתרו להורות למבקשת לרשום אותם כנשואים במרשם האוכלוסין. לאחר הגשת העתירה, ביום 14.04.2022, ניתנה למשיבים החלטה מהמבקשת לדחות את בקשתם. החלטה זו נחתמה על ידי מנהלת תחום דסק חוץ באגף מרשם וביומטרי, שכתובתו בירושלים. **טענות המבקשת (מדינת ישראל):** המבקשת נסמכה על תקנה 2(א) לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, הקובעת כי עתירה מנהלית תוגש לבית המשפט שבאזור שיפוטו ניתנה החלטת הרשות. לטענתה, ההחלטה בעניינם של המשיבים ניתנה בירושלים, ולכן הסמכות המקומית נתונה לבית המשפט המחוזי בירושלים. המבקשת הודתה כי קיימות דעות שונות בפסיקה בעניינים דומים, אך טענה כי הסמכות המקומית צריכה להיקבע על פי מקום מתן ההחלטה. **טענות המשיבים:** המשיבים התנגדו לבקשת המדינה. לטענתם, הסירוב הראשוני לרישום נשואים ניתן בלשכת רישום האוכלוסין ברחובות. בנוסף, טענו כי המענה הסופי שנשלח מאגף בירושלים, שעיקר עיסוקו במתן הנחיות מקצועיות ללשכות מקומיות, אינו מהווה "החלטה" קונקרטית המכוננת סמכות מקומית. המשיבים הדגישו כי קבלת בקשת המדינה תקשה על אזרחים מכל קצוות הארץ להתדיין עם הרשות. הם הפנו להחלטות קודמות שקבעו סמכות מקומית לפי "היסטוריית העתירה" ולאו דווקא לפי מקום מתן החלטה סופית, וכן ציינו עמדה הפוכה שנקטה המבקשת בעתירה דומה. **דיון ומסקנות בית המשפט:** בית המשפט הדגיש את תכליתם של כללי הסמכות המקומית, שהיא יצירת וודאות למתדיינים, תרומה ליעילות הרשות ומניעת "Forum Shopping" (בחירת מקום שיפוט מטעמים תועלתניים). בית המשפט עיין בפסיקות קודמות והצביע על כך שבמקרים רבים, בתי המשפט נוטים לבחון את "היסטוריית העתירה" ולא רק את מקום מתן ההחלטה הסופית. דוגמה לכך היא עניין בריל, בו נקבעה הסמכות המקומית על פי מקום הגשת העתירה הראשונית ולאו דווקא מקום ההחלטה המאוחרת. במקרה הנדון, בית המשפט מצא כי "היסטוריית הפניות" של המשיבים למבקשת מצביעה על מצב שונה. על פי הראיות שהוצגו (חילופי דוא"ל), הטיפול בבקשה החל במטה בירושלים עוד לפני הגשת העתירה, וכלל התכתבויות בין בא כוח המשיבים למרכז המידע הארצי של הרשות, אשר השיב כי הבקשה הועברה לטיפול בירושלים. ההתכתבויות העידו על בדיקה מהותית של הסוגיה במטה הרשות, אשר נעשתה מטעמו של דרג בכיר יותר. בית המשפט הסיק כי הפקידה בלשכת רחובות לא הוציאה "החלטה" הדוחה את הבקשה, אלא קיבלה את המסמכים שהועברו למטה בירושלים לטיפול. מענה המבקשת לפניות בא כוח המשיבים, ואף הפנייה לנציגות ישראל באלבמה (שבוצעה ככל הנראה מטעמו של המטה), העידו על בחינה מהותית של הסוגיה בירושלים. **החלטה:** לאור העובדה כי הטיפול בבקשה נעשה מתחילתו ועד להחלטה הסופית במטה בירושלים, קבע בית המשפט כי כעניין עובדתי, החלטת הרשות ניתנה בירושלים. מכאן, נגזרה המסקנה המשפטית המחויבת על פי התקנה, כי גם הסמכות המקומית שוכנת בירושלים. **לפיכך, בית המשפט הורה כי הדיון בעתירה יועבר לבית המשפט המחוזי בירושלים.**