ת"פ 40238/06

תקציר

פסק הדין דן במסגרת הפרוצדורלית לבחינה מחודשת של הליך חלוט ומסביר כי אין הליך פורמלי לעשות כן לאחר מיצוי הערעורים. בפסק הדין צוין כי בקשות כאלה מתקבלות רק בנסיבות מוגבלות, ורק אם המבקש יכול להציג ראיות חדשות שלא ניתן היה להשיג במהלך הדיון המקורי ואשר עשויות לשנות באופן מהותי את ההחלטה. לאחר מכן מתייחס פסק הדין לראיות שהציג המבקש, וקובע כי הן אינן עומדות בקריטריונים לקבלה. ראשית, מדובר בהסכם ממון בין המבקש לבין בת זוגו לשעבר, אשר לטענת פסק הדין דווקא תומך בקביעה כי הנכס המדובר שייך למבקש, וסותר את טענתו כי הוא אינו שלו. פסק הדין בוחן גם פרוטוקולים מדיון בתביעת מזונות, שלטענתו מוכיח כי המבקש היה הבעלים האמיתי של הנכס, ושוב סותר את טענותיו. פסק הדין מתייחס גם להחלטת בית המשפט לענייני משפחה בעניין מזונות זמניים, וקובע כי אין בה כדי לשנות את המסקנה כי המבקשת הייתה הבעלים של הנכס. עוד היא בוחנת את טענות המבקש בדבר שווי הנכס, הימנעותה של בת זוגו לשעבר מלהתלונן על מחיר המכירה הנמוך ומזכר הבנות למכירת הנכס, ומגיעה למסקנה כי אין בהן כדי להוות ראיה חדשה שיש בה כדי לשנות את פסק הדין הקודם. המבקש מעלה גם טענות נוספות, שפסק הדין דוחה, בציינו כי הן הועלו בעבר ונדחו, או שאינן רלוונטיות לבקשה לעיון חוזר. אלה כוללים טענות הקשורות למינוי שמאי, אי מתן צו הבאה על ידי בית המשפט ובעיות פרוצדורליות לכאורה בהחלטת החילוט הראשונית. פסק הדין גם דוחה טענות חסרות בסיס בדבר משוא פנים שהעלה המבקש נגד השופט. לסיכום, פסק הדין קובע כי הבקשה לעיון חוזר, על סמך הראיות והטיעונים שהוצגו, אינה עומדת בקריטריונים לקבלה, ועל כן יש לדחותה. עיכוב ביצוע חילוט הרכוש מבוטל אף הוא, ופסק הדין המקורי לחילוט עומד בעינו.