ת"א 42318-05-12

תקציר

התיק סובב סביב מחלוקת על הבעלות על בניין מנדרין בתל אביב. התובעים, דיירי הבניין, טענו כי חלק מסוים מהבניין מהווה "רכוש משותף" השייך לכלל הדיירים, ואילו הנתבעים - Sea Malls, הבעלים הנוכחי של הבניין, ושותפיו לרבות איתן קונדה, יו"ר ועד הבניין - טענו כי הבניין כולו, לרבות הקרקע עליה הוא עומד, שייך לקניוני הים, כאשר השוכרים מחזיקים רק בזכויות חכירה. התובעים ביקשו הצהרה כי אזורים, הבעלים הקודמים, לא יכלו למכור את הרכוש המשותף לקונדה, וביקשו לרשום את הבניין כבית משותף. השופט צידד בנתבעים וקבע כי קניוני הים היא הבעלים היחיד של הבניין והקרקע עליה הוא עומד. פסק הדין התבסס על מספר גורמים מרכזיים. ראשית, ב"הסכם השכירות" עליו חתמו השוכרים צוין במפורש כי יש להם זכויות בנכס רק בתוך הדירות ששכרו, וכי קניוני הים הם הבעלים של יתרת הבניין, לרבות הקרקע. שנית, הבניין מעולם לא נרשם כבית משותף, ולכן, על פי חוק המקרקעין, הוא נופל תחת "התקנות המקובלות" שקבעו כי לחוכרים יש זכויות קדימה ושימוש רק בשטחים שלא הוחכרו להם. שלישית, השופטת לא מצאה פגם במכירת הבניין מאזורים לקניוני הים, שנעשתה בהליך תמחור, והמחיר שיקף את יתרת הזכויות הזמינות. בנוסף, דחתה השופטת את טענת התובעים כי יש לפרש "הסכם פשרה" שהושג בין הדיירים לבין אזורים, אשר הכיר בקיומו של רכוש משותף, כמקנה להם זכויות קנייניות באזורים נוספים בבניין. השופטת הדגישה כי ההסכם למעשה חייב את השוכרים להשקיע בשיפוץ השטחים המשותפים הללו, דבר העולה בקנה אחד עם התחייבויותיהם על פי הסכם השכירות. השופט גם דחה את הטענות על התנהגות לא אתית נגד קונדה ועורכי הדין שהיו מעורבים במשא ומתן לפשרה. לבסוף ציינה השופטת כי השיפוצים הנרחבים שביצעו קניוני הים היטיבו עם דיירי הבניין, אך התובעים לא ניצלו הזדמנויות לשפץ את מרפסותיהם, ואף הגישו תביעה בניסיון להעביר אחריות זו לקניוני הים. בסיכומו של דבר, פסק השופט לטובת הנתבעים, הורה לתובעים לכסות את מלוא ההוצאות שנגרמו לנתבעים להגנתם, והורה לנתבעים להגיש פירוט של הוצאות אלה לצורך אומדן.