פר"ק 38682-03-12

תקציר

פסק הדין שולל פירוק עמותה כפי שביקש הרשם. בית המשפט מכיר בכך שקיימים אי סדרים וליקויים בניהול העמותה, לרבות דיווח כוזב על פעילותה למשרד החינוך ושימוש לרעה בכספים שהיא מקבלת. עם זאת, הראיות שהוצגו אינן עומדות ברף הגבוה הנדרש כדי להצדיק את הסנקציה הקיצונית של פירוק העמותה. בית המשפט מדגיש כי חופש ההתאגדות הוא זכות יסוד במשטר דמוקרטי וכי פירוק צריך להיות אמצעי של מוצא אחרון. פסק הדין מכיר בכך שהעמותה אכן פעלה בתל ציון בתקופה הנדונה, למרות שרמת הפעילות ומספר הסטודנטים שדווחו על ידי העמותה לא שיקפו נאמנה את המציאות. התנהלות העמותה, לרבות אי הקפדה על נהלי משרד החינוך, נחשבת לבלתי תקינה. אף על פי כן, אי סדרים אלה, אף שהם נלקחים ברצינות, אינם נחשבים מספיקים כדי להצדיק פירוק. במקום זאת, בית המשפט מציע כי משרד החינוך, המפקח על עמותות כאלה, הוא הגוף המתאים להתייחס לסנקציות, כפי שכבר עשה במקרה זה. מופעל עקרון המידתיות, שמשמעותו היא שיש לשקול פירוק רק כאשר אי סדרים מגיעים לרמה בלתי נסבלת, ורק אם אמצעים אחרים פוגעניים פחות אינם יכולים להשיג את אותן מטרות. ככלל, פסק הדין נועד לאזן בין הצורך לחייב את האגודה לשאת באחריות להתנהגותה הפסולה לבין עקרון חופש ההתאגדות, ובסופו של דבר לקבוע כי פירוק אינו דרך הפעולה הראויה במקרה זה. בקשת הפירוק נדחית, ולא נפסקות הוצאות למי מהצדדים.