ע"א 1062/03

תקציר

החלטת בית המשפט מתייחסת לסכסוך על חשבון בנק והחוב המהותי שנצבר בו באמצעות מסחר בבורסה. הבנק תבע שלושה נתבעים - מירית, גורן ופרץ - שהיו אחראים על החשבון בתפקידים שונים. ההחלטה הראשונה העניקה לנתבעים רשות להתגונן מפני טענות הבנק, ובית המשפט אישר זאת, תוך שהוא דוחה את ערעור הבנק בנקודה זו, תוך הדגשת כללי סדר הדין המקוצר והעילות המצומצמות לסירוב הנתבע להתגונן. ערעור הבנק בעניין אחריותה של מירית נדחה אף הוא, כאשר בית המשפט ייחס לה 75% מהחוב ו-25% לבנק בשל רשלנותו התורמת. נמצא כי הבנק לא פעל בשקידה כלפי מירית, החייבת העיקרית, בכך שלא גילה את הסיכונים הכרוכים בפעילות החשבון. בית המשפט אישר את ממצאי בית משפט קמא בנוגע לחבותם של גורן ופרץ, ולא ייחס לבנק רשלנות תורמת נוספת בכל הנוגע לחובותיהם. ערעורו של גורן, שניסה להרחיב את היקף הגנתו, נדחה, וטיעוניו בדבר שיעור האשמים המיוחסים לבנק לא נמצאו משכנעים. בית המשפט הורה לגורן ולמירית לשלם לבנק 25 אלף שקל כל אחת שכר טרחת עורך דין, אך לא הורה על הוצאות בערעורו של פרץ. ההחלטה הסתיימה בדחיית ערעורו של גורן ובקבלה חלקית של ערעור הבנק, וכתוצאה מכך חויבו מירית וגורן ביחד ולחוד ב-75% מהחוב.