בש"א 14364/04

תקציר

המחלוקת נסובה סביב מרכז מסחרי בראשון לציון, הממומן על ידי בנק ומפותח על ידי חברה קבלנית, עם יחידות שנמכרו למבקשים. נקודות המחלוקת העיקריות הן בעלות על שטחים מסוימים בתוך הבניין, בהם חנות מספר 10, מחסן מספר 11, משרד מספר 42 וחניון עם 25 מקומות. לטענת המבקשים, שטחים אלה הם חלק מהרכוש המשותף ואין למכור אותם על ידי כונס הנכסים, שמונה לאחר חדלות פירעון של החברה הקבלנית. מנגד, טוענים המשיבים כי המבקשים ידעו על השינויים שנעשו בשטחים אלה כבר לפני שנים ולא התנגדו, והשטחים המדוברים הוחרגו במפורש מהרכוש המשותף בהסכמי המכר. בנוסף, טוענים המשיבים כי למבקשים אין זכות להתנגד למשכנתא שבידי הבנק. לאחר בדיקה מצא השופט כי חנות מס' 10 לא נועדה לשימושם של כלל דיירי הבניין ולכן אינה יכולה להיחשב לרכוש משותף. עם זאת, מחסן מס' 11 נבנה על שטח המיועד לשימוש התושבים ויש לראות בו לכאורה רכוש משותף. משרד מס' 42, הממוקם על גג הבניין, נועד להפעלת חברת האחזקה ולא העניק זכויות שימוש כלשהן לרוכשי הדירות; לפיכך, זה לא רכוש משותף. באשר לחניות פסק השופט לטובת המבקשים, והעניק להם את הזכות לדרוש הצמדת 25 מקומות חניה ליחידותיהם, כפי שנקבע בהסכם בין החברה הקבלנית לעירייה. יתר על כן, השופט קבע כי החברה הקבלנית אינה יכולה להסתמך על ההוראות הכלליות של הסכמי המכר להוצאת שטחים מהרכוש המשותף ללא פירוט קונקרטי של אותם שטחים. כתוצאה מכך, לחברה לא הייתה זכות להוציא את מחסן מספר 11 מהרכוש המשותף. בהתחשב בקושי הפוטנציאלי בביצוע פסק דין לטובת המבקשים, אם יושלמו המכירות, נתן השופט צו ארעי האוסר על המשיבים למכור את מחסן מס' 11 ואת החניות ללא פנייה מוקדמת ובכתב למבקשים. צו המניעה למכירת החניות הותנה בכך שתוצע למבקשים האפשרות לרכוש ולצרפן ליחידותיהם. ההחלטה גם פירטה את הצורך של המבקשים להעמיד ערבות כספית.