ערר 1077/20

תקציר

פסק הדין בעניין שיינדל מתייחס לשתי שאלות מרכזיות. ראשית, היא שוקלת את מעמדם של המערערים ואת זכותם להגיש ערר על תכנית לשינוי קווי בניין להוספת מרפסות בבניין בירושלים. בית המשפט קובע כי למערערים אין זיקה מספקת למקרקעין הנדונים ועל כן דוחה את ערעורם. שנית, ההחלטה בוחנת האם התכנית אושרה ללא סמכות או חוסר סבירות. השופט מגיע למסקנה כי התוכנית, שמטרתה לשנות קווי בניין כדי לאפשר בניית מרפסות לסוכה, מצויה בסמכותה של הוועדה המקומית והיא סבירה. לפיכך, הערעור נדחה לגופו של עניין. בנוסף, בית המשפט מורה למערערים לשאת בהוצאות המשיבים, בסך 20,000 ₪, בשל חוסר מעמדם ואופיים המנותק והבלתי מציאותי של טענותיהם. ההחלטה מדגישה את חשיבות ההקפדה על הנהלים הנוגעים לזכות להגיש התנגדויות ועררים בענייני תכנון ובנייה.