ע"ת 11/21

תקציר

הנאשם הורשע בעבירה על סעיף 36ב(א) לפקודת התעבורה בגין נהיגה ללא רישיון, שדינה שלוש שנות פסילה לפחות. השופט הכיר בחומרת העבירה והדגיש את הסכנה לחיי אדם ולרכוש. בהעריכו כי מעשיו של הנאשם יצרו סיכון משמעותי, התייחס השופט למקרים קודמים בעלי נסיבות דומות. השופט שקל את נסיבות העבירה, את הסבירות להישנות המחלה ואת נסיבותיו האישיות של הנאשם. הם החליטו כי העונש שהטיל בית משפט קמא – שכלל פסילה בפועל, קנס, פסילה על תנאי ומאסר על תנאי – הוא מאוזן. עם זאת, השופט החליט להתערב באופן מתון בשל פסק הדין שניתן לאחרונה בעניינו של טור ל', נאשם שותף שקיבל עונש קל יותר. לאור עקרון אחידות הענישה, עדכנה השופטת את מתחם הענישה והעמידה אותו על בין עשרה ל-24 חודשי פסילה בפועל. ערעור ההגנה התקבל חלקית, ועונש הפסילה הופחת לעשרה חודשים. השופט הדגיש כי שיקולי השיקום אינם גוברים על שיקולי ענישה אחרים ושמר על יתר רכיבי הענישה. פסק הדין ניתן ביום 22.6.2021.