ע"א 302/63

תקציר

המקרה דנן, חיה רייס נ' לותר קופף ואח', נסוב סביב תלונה על מטרד שהגישו המשיבים, דיירי בניין דירות, נגד המערער, מפעיל בית קפה הממוקם בקרבת מקום. המשיבים ביקשו צו מניעה שיאסור על המערערת לצלות בשר בחצר בית הקפה ולקבל לקוחות לאחר השעה 22:00, בנימוק שהרעש והעשן מהווים הפרעה חמורה לחיי היומיום שלהם. בית משפט השלום נעתר לצו המניעה, והוביל את המערער לערער ואת המשיבים לערעור שכנגד, בבקשה לאסור לחלוטין על צליית בשר בבית הקפה. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור אך קיבל חלקית את הערעור שכנגד ותיקן את צו המניעה. בחוסר שביעות רצון, הביא המערער את התיק לבית המשפט העליון. בית המשפט העליון דחה את הערעור ואישר את צו המניעה המתוקן. בית המשפט הדגיש כי על העסקים לפעול מבלי לגרום נזק מופרז לשכנים, וכי טענות המשיבים תקפות. טענות המערערת בדבר הסכמתם המשתמעת הנטענת של המשיבים ומאזן הנוחות נדחו, שכן בית המשפט העדיף את זכותם של המשיבים להנאה סבירה מרכושם. בנוסף, דחה בית המשפט את טענת המערערת כי עושרם של המשיבים צריך לגרום להם לשאת בעלויות הסרת המטרד. ההחלטה אישרה את צו המניעה המתוקן והורתה למערערת לשלם למשיבים הוצאות ערעור.