ת"א 16005-01-19

תקציר

התובע, שנפגע בתאונת דרכים כנוסע, תבע את הנהג ואת מבטחתם לפיצויים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. המחלוקת העיקרית הייתה על היקף הנזק. נזקיו של התובע כללו עיוות והגבלה בתנועה בשתי אצבעות ידו הדומיננטית, דבר שהשפיע על יכולתו התפקודית לעבוד כרוקח. בית המשפט מינה מומחה שאישר את הפגיעות ואת סיבותיהן. ממצאי המומחה אומצו על ידי בית המשפט. בית המשפט קבע גם את שיעור הנכות התפקודית בשיעור של 7.5%, המשקף את הנכות הרפואית. לאחר מכן העריך בית המשפט את ראשי הנזק השונים. הפסדי שכר קודמים חושבו על בסיס היעדרותו של התובע מהעבודה במשך חודש, ונפסקו בו 10,500 ₪. שכר הבסיס בגין הפסדי שכר עתידיים נקבע על 10,350 ₪, והפסדי שכר עתידיים נפסקו על סך 121,000 ₪, בהתחשב בגיל התובע ובהשפעות הפגיעה על כושר ההשתכרות העתידי שלו. הפסדי פנסיה וזכויות סוציאליות חושבו ב-15,000 ש"ח, כאב וסבל ב-13,500 ש"ח, סיוע צד ג' בתקופת ההחלמה ב-3,000 ש"ח והוצאות ב-4,000 ש"ח. בסך הכל נפסקו לתובע פיצויים בסך 167,000 ₪, לצד החזר שכר הטרחה ו-15.21% מסכום זה כשכר טרחת עורך דין. הסכומים היו אמורים להיות משולמים בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין, שניתן בהעדר הצדדים ביום 17.2.2021.