עס"ק 54/09

תקציר

הערעור בפני בית הדין עוסק בפרשנותו של הסכם קיבוצי בין ידיעות אחרונות, לבין עובדיו, המבטיח הטבות כלכליות ספציפיות לקבוצת עובדים מוגדרת, המכונים העובדים המובטחים, עד הגיעם לגיל 65. נקודת המחלוקת העיקרית נסובה סביב ההוראה המעגנת את הקצבאות לגיל הפרישה, והאם משתמע ממנה כי הקצבאות יימשכו עד גיל הפרישה החדש של 67 שנים, בעקבות שינוי החוק. דעת הרוב, בראשות הנשיא אדלר, גורסת כי כוונת הצדדים הייתה להעניק לעובדים הטבות עד לפרישתם מהעיתון, ושינוי גיל הפרישה בחוק אינו משנה כוונה זו. לפיכך, העובדים המובטחים זכאים לתנאי ההעסקה שנקבעו בהסכם הקיבוצי משנת 2000 עד לפרישתם, למרות הגיעם לגיל 65. בנוסף, דעת הרוב מדגישה את ההיבטים הלא כלכליים של ההסכם, ובראשם המחויבות לביטחון תעסוקתי, ורואה בו חובה אנושית ומוסרית של המעסיק. מנגד, השופט צור, בחוות דעתו החולקת, טוען כי יש לפרש את ההסכם כפשוטו, ומוביל למסקנה כי ההטבות נועדו להינתן עד הגיעם של העובדים לגיל 65. לדבריו, הצדדים לא צפו הארכה של גיל הפרישה ולכן אין להאריך את ההסכם מעבר למשכו המקורי. יתר על כן, השופט צור מדגיש את ההשלכות הכלכליות של ההסכם וקובע כי אין להעמיס על המעסיק עלויות נוספות בלתי צפויות. עם זאת, השופט צור מכיר בצורך בהסדר לשנתיים הנוספות ומורה לצדדים לנהל משא ומתן בתום לב כדי להגיע להסכמה. בסופו של דבר, החלטת הרוב גוברת, והערעור נדחה, ומאשר את פסק דינו של בית המשפט המחוזי. ההחלטה מדגישה את רציפות תנאי ההעסקה שנקבעו בהסכם הקיבוצי עד לפרישת העובדים, וכן מחייבת את הצדדים לנהל משא ומתן לפתרון לגבי שנתיים ההעסקה הנוספות.