ת"א 56498-03-18

תקציר

התובעת, אזרחית ישראלית שעלתה מרוסיה, תבעה את הנתבעת בטענה כי נדל"ן, כספים בחשבון בנק ורכב הרשום על שמה נתפסו שלא כדין על ידי הנתבעת לצורך גביית חוב של חברה. התובעת טענה כי נכסים אלה הם שלה וכי אין לה כל קשר לחוב החברה. עם זאת, הנתבע טען כי הנכסים נרכשו בכספי החברה וכי התובע מנסה לסכל את גביית החוב. השופטת פירטה קשיים ניכרים בגרסתה של התובעת לאירועים, וציינה חוסר תיעוד וחוסר עקביות בעדותה ובעדותם. הם לא סיפקו הסברים מספקים לרכישת הנכסים, ועדותו של התובע, כבעל דין, זכתה ליחס זהיר. מנגד, עמדו בפני הנאשמים קשיים ראייתיים בהוכחת טענותיהם ביחס לרכב. בסופו של דבר, השופט קבע כי יש לדחות את התביעה לגבי המקרקעין וחשבון הבנק, אך לקבל אותה באופן חלקי לגבי הרכב. תפיסת הרכב הוכרזה כבלתי חוקית, והנתבע חויב לשלם לתובע הוצאות בסך 35,000 ₪. השופטת הדגישה כי תביעותיה של התובעת לסעד הצהרתי ביחס לנכסים האחרים נדחו. פסק דין זה ניתן בהיעדרם של שני הצדדים ונחתם על ידי השופט גד גדעון.