ע"א 10619/02

תקציר

בית המשפט דחה את הערעור לאחר עיון בחומרים, בעיקר בשל טענותיו המאוחרות של המערער בנוגע להתבטאויות לכאורה של בית המשפט במהלך דיון ביום 24.10.02. הכלל קובע כי יש להעלות טענות פסילה בהקדם האפשרי לאחר המודעות לעילה. המערערת לא עשתה כן, והמתינה כחודש וחצי להעלאת סוגיות אלה, אשר כשלעצמן הצדיקו את הדחייה. יתר על כן, לאחר בחינת הדברים לגופו של עניין, בית המשפט לא מצא ראיות לדעה קדומה בהודעותיו במהלך הדיון. בית המשפט המליץ להיזהר בתביעות בסכומים משמעותיים נגד פקיד שמונה על ידי בית המשפט, והדגיש כי תביעות כאלה צריכות לעבור בדיקה מקצועית כדי למנוע הפחדה של המפרק. דברי בית המשפט לא הצביעו על משוא פנים; הם נאמרו בשלב מוקדם לפני הצגת הראיות ולא היוו פסק דין סופי בתיק. בנוסף, השגותיו של המערער על החלטות פרוצדורליות מיום 12.11.02 והחלטות שבאו בעקבותיהן נחשבו לעילות פסילה בלתי ראויות, שכן יש לערער על אי שביעות רצון מהחלטות שיפוטיות בדרך של ערעור ולא בהליך פסילה. לא נמצאה משוא פנים או משוא פנים בפעולות בית המשפט, שהובילו לדחיית הערעור. משכך, חויב המערער בהוצאות המשיב בסך 10,000 ש"ח, וההחלטה ניתנה ביום 30.12.02.