פש"ר 12329-04-10

תקציר

השופט איתן אורנשטיין מתייחס תחילה לטענתה של מריקה, הטוענת לזכויות על שטח גג. השופט פוסק נגד מריקה בטענה זו, וטוען כי הצהרותיה הקודמות בהליכים משפטיים אחרים סותרות את טענתה הנוכחית. יתר על כן, השופט קובע כי זכויותיה של מריקה, גם אם היו קיימות, היו בטלות משום שלא דווחו לרשויות ונפלו בגדר מענק אסור כמפורט בסעיף 96 לפקודת פשיטת הרגל. סעיף זה קובע כי כל נכס שניתן על ידי אדם שפשט רגל תוך שנתיים מיום ההענקה בטל כנגד הנאמן; אם פשיטת הרגל מתרחשת בין שנתיים לעשר שנים לאחר ההענקה, על המעניק מוטל הנטל להוכיח את כושר הפירעון של המעניק והזכות בנכס עוברת לנאמן. מאחר שזכויותיה הנטענות של מריקה בנכס אינן נופלות לחריגים המפורטים בפקודה, השופט קובע כי הן אינן תקפות. לאחר מכן, השופט דן בחלוקת זכויות החייב בנכס. הנאמן ועדי מסכימים כי שטח הגג מסתכם ב-168 מ"ר, ומשאירים את קביעת החלוקה ביניהם בידי בית המשפט. השופט מחליט כי הנאמן יוכל למכור 128 מ"ר משטח הגג, שכן עדי מאושר כבעלים של 40 המטרים הנותרים. התמורה מהמכירה תשמש לתשלום מסים וחלוקת דיבידנדים לנושי החייב. לבסוף, השופט מורה למריקה לפצות את הנאמן על הוצאותיהם המופחתות, בסך 5,000 שקל.