ת"א 30121-10-11

תקציר

הסכם ההיוועצות בין התובעת לנתבעת נחתם בשנת 2006 לצורך קבלת היתר מכלמוביל להפעיל את הזיכיון שלה. בהסכם נקבע כי כל עוד האישור מכלמוביל יישאר בתוקף, הנתבעת תשלם לתובע סך של 2.5% מהמחזור הכספי החודשי של המוסך, אך לא פחות מ-10,000 ₪ לחודש, למשך חמש שנים לפחות. הצדדים לא הסכימו על משך ההסכם והסכום שישולם מדי חודש. הנתבעת טענה כי ניתן לבטל את ההסכם באופן חד צדדי בהתראה סבירה וכי הוסכם בעל פה כי התשלום החודשי יעמוד על 10,000 ₪. התובעת טענה כי ההסכם תקף כל עוד האישור מכלמוביל נותר בעינו, וכי התשלום החודשי אכן עומד על 2.5% מהמחזור הכספי של המוסך. בית המשפט קבע כי הסכם ההתייעצות כפוף להתקיימותו של תנאי השעיה - קבלת אישור כלמוביל - עם תקופת מינימום של חמש שנים וללא תקופה מקסימלית שצוינה. לפיכך, על הנתבע לתת הודעה מוקדמת סבירה לפיטורים חד צדדיים, אשר במקרה זה נקבע לחודשיים. הודעת הסיום מיום 30 במאי 2011 נקבעה אפוא כמועד סיום ההסכם. עוד קבע בית המשפט כי הנתבעת לא עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח קיומו של אישור מפורש לויתור הנטען בעל פה על ידי בנה של התובעת, ועל כן זכאית התובעת ל-2.5% מהמחזור הכספי של המוסך כאמור בהסכם. הנתבע חויב למסור לתובע את דו"חות המע"מ החודשיים לתקופה שמיום 20.4.06 ועד ליום 30.7.11 ולשלם לתובע את הסכומים המגיעים לו על פי החזרים אלה. התביעה שכנגד שהגיש הנתבע נדחתה מחוסר ראיות. כמו כן חויב הנתבע לשלם לתובע הוצאות משפט בסך 50,000 ₪ ושכר טרחת עורך דין.