ת"צ 63608-11-22

תקציר

המוסד לביטוח לאומי ביקש לדחות בקשה לתביעה ייצוגית שהופנתה נגדו ונגד רשות המסים. בבקשה נטען כי שני המשיבים גבו מסים שלא כדין בכך שמדידה ועיגול שגויים של תקרת ההכנסה הקובעת להפקדות מוכרות לקרנות השתלמות לעצמאים. המל"ל טען כי יש לדחות את הבקשה משום שלבית הדין לעבודה סמכות שיפוט בלעדית בעניינים הנוגעים לדמי ביטוח, ומטעמים שונים נוספים הקשורים לחוסר הצדק של הבקשה. עם זאת, בית המשפט קבע כי יש לדחות את בקשת הדחייה, שכן הבקשה מעוררת סוגיות מורכבות שיש לבחון במהלך דיון האישור לגופה. ראשית, בית המשפט מצא כי למרות סמכותו של בית הדין לעבודה בענייני ביטוח לאומי, תפקידה של רשות המסים בקביעת הסכומים שבלב הבקשה מחייב כי ההליך יתנהל בבית המשפט לעניינים מנהליים. שנית, טענות המל"ל בדבר פרשנות חוק הביטוח הלאומי וחוקים רלוונטיים אחרים מחייבות דיון מעמיק, שכן דחייה על הסף אינה ראויה. בית המשפט הדגיש כי הסוגיות שהועלו בבקשה שלובות זו בזו ולא ניתן להפריד ביניהן ביעילות. לבסוף, קבע בית המשפט כי חובת המל"ל לנכות תרומות לקרנות השתלמות, כנטען בבקשה, לא נדחתה דיה ומחייבת דיון נוסף. הבקשה לדחייה על הסף נדחתה אפוא, והעניין יידון לגופו.