ע"א 1707/12

תקציר

הערעור מערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בעניין מיסוי בסך של כ-1.2 מיליון ₪ שקיבל המערער, אלי, בעקבות פיטוריו מתפקידו כסמנכ"ל הכספים של טי.טי.איי טלקום אינטרנשיונל בע"מ. בית המשפט המחוזי קבע כי הסכום שקיבל אלי מהווה הכנסה מעבודה ולכן יש לחייבו במס בהתאם לסעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה. אלי טען כי הכסף אינו חלק משכרו, וכי הוא שולם לאחר סיום העסקתו כפיצוי על הסכמתו שלא להתחרות בחברה בעתיד. לפיכך, יש לסווג את הסכום כרווח הון ולחייב אותו במס בהתאם לפי סעיף 91(ב1) לפקודה. לחילופין, אלי טען כי יש לסווג את הכספים כמענק פרישה לפי סעיף 9(7א)(א)(1) לפקודה. המשיב, פקיד השומה, טען כי יחסי העבודה נמשכו עד לחתימת הסכם הגישור, וכי אופיו הדומיננטי של התשלום היה ליישב את טענותיו של אלי בנוגע לעבודתו בעבר בחברה. בית המשפט הסכים עם אפיון התשלום על ידי המשיב, והדגיש כי מטרת הסכם הגישור הייתה להסדיר את דרישותיו של אלי בנוגע להעסקתו, וכי תניית אי התחרות היא תנאי משני. זאת ועוד, בית הדין לא מצא סיבה לסטות מקביעותיו של בית המשפט המחוזי לפיהן העסקתו של אלי נמשכה עד דצמבר 2008, וכי הסכום ששולם לו הוא פיצוי בגין עבודתו במהלך עבודתו. לבסוף, ציין בית המשפט כי גם אם אפיון התשלום על ידי המערער היה מתקבל, עדיין היה הוא מסווג כהכנסת עבודה לפי סעיף 2(2) לפקודה, שכן הוא מגביל את יכולתו לייצר הכנסה מעבודה. משכך, הערעור נדחה, ואלי חויב בהוצאות המשיב בסך 25,000 ₪.