בג"צ 35/78

תקציר

ועדת המכרזים של עיריית ירושלים המליצה להעניק חוזה בנייה למציע במקום השני, למרות שהצעתה של העותרת היא הזולה ביותר. העירייה נימקה זאת בכך שציינה את ביצועיה הגרועים של העותרת בחוזה קודם, אך העותרת טענה כי העיכובים נגרמו בשל גורמים שאינם בשליטתה. בג"ץ קבע כי אמנם אין זה מתפקידו של בית המשפט לחקור את תפקודו של קבלן בעבר, אך רשות ציבורית חייבת לתת לאזרחים הזדמנות הוגנת להישמע לפני שהיא פוגעת בהם. במקרה זה, העירייה לא הייתה צריכה להמשיך מבלי לשמוע את הצד של העותר. עם זאת, מאחר שהעותרת לא ביקשה שימוע במועד המתאים, היא ויתרה על זכותה לשימוע. בנוסף, העובדה שהעותרת נפסלה בשל תפקודה בעבר, משמעה שאין לה מעמד להתלונן על קבלת מציע אחר. בית המשפט התייחס גם לתפקידו בפסיקת פיצוי כספי והביע הסתייגות מפסקי דין קודמים בנושא, תוך הדגשת הצורך לברר את עילת התביעה, ההשפעה על הדינים הקיימים וההשלכות על משאבי הציבור. בסופו של דבר החליט בית המשפט שלא לפסוק פיצויים במקרה זה, וביטל את הצו המותנה. השופט זוסמן הדגיש את חובתן של רשויות ציבוריות לשמוע אזרחים בטרם הן פוגעות בהם, ואילו השופט לוין קבע כי תביעת העותר לפיצויים אינה מוצדקת בנסיבות העניין.