ע"ש 5027/05

תקציר

הערעור הוא על אשפוזו הכפוי של המערער על בסיס חוק טיפול בחולי נפש. המערער, שאובחן כסכיזופרניה, נעצר בגין תקיפת שוטרים והופנה לאשפוז כפוי דחוף. הוועדה הפסיכיאטרית המחוזית בירושלים דחתה פעמיים את ערעורה על האשפוז. בא כוח המערער טען כי ההחלטות לא התבססו על ראיות מספיקות, בפרט לגבי נסיבות התקיפה, וכי לא התקיימו הדרישות לאשפוז כפוי. המשיב, שייצג את היועץ המשפטי לממשלה, טען כי הוכחה מסוכנות המערערת לזולת וכי כל פגמים פרוצדורליים אינם מצדיקים את שחרורה המיידי. השופט הכיר בליקויים בהליך האשפוז, לרבות חוסר הבהירות בנוגע לבדיקה הראשונית ואי חקירת נסיבות התקיפה. עם זאת, השופט הכיר גם במסוכנותה לכאורה של המערערת בהתבסס על התנהגותה ועל חוות דעתו של הרופא המטפל בה. נוכח טענות מנוגדות, הורה השופט על שחרורו של המערער מאשפוז כפוי בתוך 24 שעות, במהלכן על הפסיכיאטר המחוזי להחליט אם עדיין יש צורך באשפוז, תוך התחשבות בכל הנתונים הקיימים והנמקת ההחלטה ביסודיות. מועד השחרור נקבע ליום 9.6.2005, והשופטת הדגישה את חשיבות כיבוד חירותה של המערערת והבהרת מסוכנותה הנוכחית לאחרים. אם תשוחרר, על המערערת לציית לצו בית משפט האוסר עליה להטריד שכן ולהתקרב לביתה. הערעור התקבל, ושמו ופרטיו המזהים של המערער הורו שלא לפרסם.