ת"א 405/87

תקציר

התובע, שנפגע בתאונת דרכים בגיל 54 וסבל מנזק מוחי קשה, הגיש תביעה כספית נגד הנתבעים. הנתבעים קיבלו אחריות על התאונה אך חלקו על היקף הנזק. נקודות המחלוקת העיקריות היו נכותו של התובע והפיצויים המגיעים לו בגין אובדן השתכרות, צרכים סיעודיים, דיור, ניידות, כאב וסבל והוצאות בעבר ובעתיד. בית המשפט מינה מומחים בתחומים שונים להערכת מצבו וצרכיו של התובע. המומחים הסכימו כי על התובע לקבל טיפול בבית אבות או במוסד דומה במהלך היום, וכי הוא זקוק להשגחה ברוב שעות היממה. בית המשפט נדרש להתחשב גם בתוחלת החיים של התובע, ובניכויים המתאימים בגין הזכויות הסוציאליות שקיבל מהמוסד לביטוח לאומי. בית המשפט המחוזי בבאר שבע פסק לטובת התובע ופסק לו 1,805,544 ש"ח, בניכוי 500,000 ש"ח בגין זכויות סוציאליות שקיבל, ובסך הכל 1,305,544 ש"ח. סכום זה כלל פיצוי בגין אובדן השתכרות, צרכים סיעודיים, הסתגלות לדיור, ניידות, כאב וסבל והוצאות בעבר ובעתיד. כמו כן חויבו הנתבעים לשלם לתובע הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בשיעור של 13% + מע"מ. השופטת דחתה את בקשת הנתבעים לעכב את ביצוע פסק הדין, ולא מצאה כל הצדקה לחשישתם מהשבת כספים ששולמו ביתר, אם הפיצוי יופחת בפסיקה עתידית. עורך הדין של התובעת התחייב להשקיע את הפיצוי בתוכנית חיסכון ולהשתמש בה בתבונה לטובת התובע. הסכום שנפסק היה אמור להיות משולם במלואו, בהפרשי ריבית והצמדה, ותשלומים קודמים ששילמו הנתבעים היו אמורים להיות מנוכים ממנו.