עב"ל 154/97

תקציר

הערעור בעקבות דחיית תביעתה של המערערת כנגד המוסד לביטוח לאומי לקצבת תלויים נסב בשאלה האם מותו של בעלה המנוח היווה תאונת עבודה כהגדרתה בסעיף 131 לחוק הביטוח הלאומי. בית הדין האזורי פסק בעבר נגד המערער, והגיע למסקנה כי אין קשר סיבתי בין מותו של חיים לושקוב לבין סביבת עבודתו. לושקוב, שסבל ממחלת לב, נפטר זמן קצר לאחר יום עבודה חריג שהתאפיין במאמץ יוצא דופן בתנאי עבודה תת-קרקעיים דחוסים וחמים. בערעור הוגשה חוות דעת רפואית חדשה, בטענה כי חוות הדעת הקודמת התעלמה מגורמים סביבתיים מסוימים. עם זאת, בית הדין הארצי לעבודה אישר את החלטת בית הדין האזורי, וקבע כי חוות הדעת הרפואית הקיימת מסירה די הצורך את נטל ההוכחה בדבר היעדר קשר סיבתי בין מותו של לושקוב לבין עבודתו. בית המשפט הדגיש כי נדרש קשר של סיבה ותוצאה, ולא סיבתיות ישירה ובלעדית, לפגיעה בעבודה כהגדרתה בחוק הביטוח הלאומי. חוות הדעת הרפואית פירטה את ההיסטוריה הרפואית של לושקוב והגיעה למסקנה כי מותו נגרם ככל הנראה כתוצאה ממחלת לב, כאשר לתקרית העבודה הייתה השפעה מינימלית. למרות שצוינה סמיכות מותו של לושקוב לאירוע העבודה, קבע בית המשפט כי אין די בעיתוי זה לבדו כדי לבסס קשר סיבתי ללא ראיות ברורות. משכך, הערעור נדחה, ובכך חיזק את פסק דינו של בית הדין האזורי וקבע כי המכון עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו בדבר היעדר עילה תעסוקתית למותו של לושקוב.