רע"א 51524-11-25

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים) בתיק רע"א 51524-11-25, תוך התמקדות בעקרונות המשפטיים והחידושים המוצגים בה, אך ורק בהתבסס על הנתונים שסופקו: **ניתוח משפטי – רע"א 51524-11-25 עיריית ירושלים ואח' נ' אדלר** **העובדות הרלוונטיות:** התיק עוסק בבקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בירושלים. עניינה של בקשת רשות הערעור היא קביעת כי למרדכי גוזלן (המבקש 2), עובד ציבור בעיריית ירושלים (המבקשת 1), עומדת חסינות על פי סעיף 7א לפקודת הנזיקין (נוסח חדש). בקשה זו הוגשה לבית משפט השלום במטרה לסלק על הסף את תביעתו של יואל אדלר (המשיב) נגד גוזלן. **ההחלטה נשוא הערעור:** בית משפט השלום, בהחלטתו מיום 16.9.2025, לא דחה את בקשת העירייה להכיר בחסינות עובד הציבור. למעשה, בית המשפט קבע כי השאלה האם עומדת למבקש 2 חסינות, היא שאלה המצריכה בירור עובדתי, וכי בשלב המקדמי של ההליך, טרם שמיעת ראיות, לא ניתן לקבוע זאת. **העקרונות המשפטיים המרכזיים:** 1. **חסינות עובד ציבור על פי סעיף 7א לפקודת הנזיקין:** * **העיקרון:** סעיף 7א(א) לפקודת הנזיקין מעניק חסינות לתובענה נגד עובד ציבור בגין מעשה שעשה תוך כדי מילוי תפקידו השלטוני, אשר אלמלא כן היה מקים אחריות בנזיקין. * **החריג לחסינות:** העיקרון המרכזי שעליו שם בית המשפט דגש הוא החריג המעוגן בסעיף 7א(א) עצמו: "הוראה זו לא תחול על מעשה כאמור שנעשה ביודעין מתוך כוונה לגרום נזק או בשוויון נפש לאפשרות גרימתו". חריג זה מהווה את תנאי הסף לבחינת קיום החסינות. * **פרשנות החריג:** החלטת בית המשפט המחוזי מדגישה כי החסינות אינה מוחלטת, וקיומה תלוי בכך שהמעשה לא נעשה מתוך כוונה לגרום נזק או בשוויון נפש לאפשרות גרימתו. 2. **הצורך בבירור עובדתי:** * **העיקרון:** ככלל, טענת חסינות עובד ציבור אינה ניתנת להכרעה בשלב מקדמי של ההליך המשפטי, אלא אם כן ברור מהמסמכים שהוגשו כי תנאי החסינות מתקיימים במלואם או שברור כי החריג לחסינות מתקיים. * **יישום בעניין הנדון:** בית משפט השלום קבע, וכעת בית המשפט המחוזי אישר זאת, כי במקרה זה, הקביעה האם התקיימו תנאי החסינות (ובפרט, האם התקיים החריג לחסינות) מחייבת בירור עובדתי. משמעות הדבר היא שיש צורך בשמיעת ראיות והצגת טיעונים על מנת לבחון האם המעשה נעשה בכוונה לגרום נזק או בשוויון נפש. 3. **הגשת ערעור בהיעדר החלטה לגופה:** * **העיקרון:** תקנה 138(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, מאפשרת דחיית בקשת רשות ערעור ללא צורך בתשובת המשיב, בין היתר, כאשר אין מקום להגשתה. * **יישום בעניין הנדון:** בית המשפט המחוזי קבע כי מכיוון שבית משפט השלום טרם הכריע לגופו של עניין בבקשת העירייה להכיר בחסינות, הרי שבהיעדר החלטה סופית, בקשת רשות הערעור הוגשה בטרם עת. לכן, נדחתה הבקשה על בסיס טעם דיוני זה. **חידושים משפטיים (במסגרת הנתונים):** ההחלטה אינה מציגה חידושים משפטיים מהפכניים, אלא מהווה יישום והדגמה של עקרונות קיימים בדיני נזיקין וסדר דין אזרחי. הדגש הוא על: * **החשיבות המכרעת של הבירור העובדתי:** ההחלטה מחזקת את העיקרון כי טענת חסינות עובד ציבור, ובפרט בחינת החריג לחסינות, אינה עניין של מה בכך, ולעיתים קרובות תדרוש שמיעת ראיות. * **הגבלת השימוש בטענת הסף לסילוק על הסף:** ההחלטה מבהירה כי ניתן להשתמש בטענת חסינות כבסיס לסילוק על הסף רק במקרים בהם ברור לחלוטין כי החסינות קיימת, ולא כאשר הדבר מצריך בירור עובדתי. * **הפסיקה המנחה:** ההחלטה מתבססת על פסיקת בית המשפט העליון, ובפרט על עניין נבות (רע"א 10195/17), אשר קבע אף הוא את הצורך בבירור עובדתי בשאלת חסינות עובד ציבור. בכך, בית המשפט המחוזי מחזק את ההלכה הפסוקה. **מסקנות:** בית המשפט המחוזי דחה את בקשת רשות הערעור, מכיוון שבית משפט השלום טרם הכריע באופן סופי בבקשה להכרה בחסינותו של המבקש 2. בית המשפט המחוזי אימץ את קביעתו של בית משפט השלום כי השאלה אם למבקש 2 עומדת חסינות על פי סעיף 7א לפקודת הנזיקין, מחייבת בירור עובדתי, וזאת לאור החריג הקבוע בחוק לגבי מעשה שנעשה ביודעין מתוך כוונה לגרום נזק או בשוויון נפש. לכן, הגשת ערעור בשלב זה נראתה כלא נכונה.