תמ"ש 771/01

תקציר

בני הזוג נישאו בשנת 1971 והתגרשו בשנת 2002. הם חיו יחד עד שנת 2000, ונולדו להם שלושה ילדים משותפים. עם גירושיהם תבעה האישה מחצית מהרכוש שנצבר במהלך נישואיהם, תוך שימוש בעיקרון המשפטי של חזקת השיתוף, שהוא יצירתו של המשפט המקובל הישראלי, שכן חוק יחסי ממון בין בני זוג אינו חל עליהם. על פי חזקה זו, קיים הסכם משתמע של שותפות שווה בין בני זוג בדבר זכויות וחובות, אשר ניתן לייחס על ידי בית המשפט. בית המשפט פסק לטובת האישה בנוגע לתביעה על הבית. בית המשפט קבע כי חזקת השיתוף חלה, למרות שהבית נבנה על קרקע שהייתה בבעלות הבעל בלבד לפני הנישואין, ומומן בעיקר מכספו שלו. בית המשפט הורה על פירוק השותפות לגבי הבית, בכפוף לשעבודים בנקאיים ומשכנתאות, תוך ייחוס זכויות וחובות שוות לשני בני הזוג. בית המשפט פסק לטובת האישה גם בנוגע לתביעה על מניותיו של הגבר באגד - אגודה שיתופית לתחבורה לישראל בע"מ. המניות נרכשו זמן קצר לאחר הנישואין, ובית המשפט קבע כי הן נרכשו במאמץ משותף ובמימון, מה שזיכה את האישה במחצית מערכן. יתר על כן, בית המשפט פסק לטובת תביעתה של האישה על הרכב. הרכב נרכש לאחר שהתובע עזב את הבית, אך בית המשפט קבע כי הוא מומן ככל הנראה בכספי שיתוף, לרבות הכנסות ממכירת רכב ישן יותר שהיה בבעלותו של התובע. לפיכך, חזקת השיתוף חלה על הרכב, בכפוף להחזרי הלוואה, ולאישה ניתנה מחצית מערכה. טענת הנתבע כי כבעל יהודי הוא זכאי לפירות נכסי החילוט של האישה נדחתה, שכן היא הועלתה בשלב מאוחר. כמו כן נפסקו לאישה הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, שישולמו על ידי הגבר. פסק הדין קבע כי התובע זכאי למחצית הזכויות בדירה, לשווי חלקו של הנתבע באגד ולמחצית משווי הרכב. לבאי כוח הצדדים ניתנה הזכות להגיש בקשה לביצוע פסק הדין.