ת"פ 9865-10-12

תקציר

פסק דין זה מתייחס לכתב אישום שהוגש נגד שלושה נאשמים בגין הפרת חוק ההגבלים העסקיים וחוק העונשין. הנתבעים הם יעקב בר, דורון פרימוביץ' וחברת ארזים אנטרפרייז. יעקב בר היה מנהל ובעל מניות בחברות אפיקי אס.איי.ג'י ו-200 נכסים, שהיו חלק מקבוצה שהשקיעה בנדל"ן מניב. דורון פרימוביץ' ניהל את ברזים ואחד מבעלי המניות בה, וכן בעל מניות ומנכ"ל ארזים רהיטים. ארזים הייתה חברה בבעלות ארזים רהיטים, שעסקה בייזום נדל"ן. המשביר הישן היה בהליכי פירוק, ואחד מנכסיו בטבריה הועמד למכירה. אפיקי ש.י.ג וארזים הגישו הצעות לרכישת הנכס. זמן קצר לפני פגישת המחירים נפגשו בר ויאיר רבינוביץ', מנהל נוסף בש.י.ג, עם פרימוביץ'. הם הסכימו שש.י.ג. לא תגיש הצעה גבוהה יותר מההצעה הראשונית, ובתמורה תשלם פרימוביץ' לבר ורבינוביץ' סכום כסף, שיקטן ככל שהמחיר יעלה. הסדר זה לא אושר על ידי בית הדין להגבלים עסקיים. במהלך ישיבת המחירים לא הגישה ש.י.ג הצעות מעבר להצעתה הראשונית, ואילו ארזים ומציע שלישי, דרעי, הגישו הצעות חלופיות. ארזים זכתה במכרז במחיר של 2,250,000$. עם זאת, הצדדים הסתירו את ההסדר מהמפרקים, מה שיצר מראית עין של הליך תמחור הוגן. ארזים רכש את הנכס, ובהמשך שילם לחברה של בר שני צ'קים בשווי כולל של 50 אלף דולר, שתאמו את התמורה הכספית עליה הוסכם בהסדר הפשרה. בית המשפט מצא כי התביעה הוכיחה מעבר לספק סביר כי בר היה צד להסדר כובל. ההסדר כלל מגבלות על המחיר שיוצע והרווח שיש לייצר, והוא לא אושר על ידי הרשויות הרלוונטיות. בית המשפט הסתמך על מספר ראיות, בהן עדויותיהם של פרימוביץ', רבינוביץ' ואפרים סורקא, שותף עסקי של בר. בנוסף, ההסדר נכתב ונחתם על ידי הצדדים, והתשלום בוצע בהתאם לתנאיו. עוד קבע בית המשפט כי בר השיג במרמה את שביעות רצונם של המפרקים בנוגע להליך התמחור, בכך שלא גילה את ההסדר המוקדם. בר הורשע בהיותו צד להסדר כובל לפי חוק ההגבלים העסקיים, ובקבלת דבר במרמה לפי חוק העונשין. בית המשפט דחה את טענת ההגנה של בר על זוטות, וציין את הפגיעה הקשה באינטרס הציבורי בהבטחת תחרות הוגנת. גזר הדין נקבע למועד מאוחר יותר.