ע"א 278/67

תקציר

הסכסוך בין האחים על הזכות להשכיר דירה הוביל לדחיית התביעה מחוסר ראיות. ערעור נוסף שביקש 80% זכויות נכשל גם הוא. שאלת המפתח נסובה סביב טענת התובע כי מימן אך ורק את חוזה השכירות של הדירה, טענה שבית המשפט מצא כבלתי מוכחת. החוק הישראלי אוסר על בעלי דין לפצל תביעות, ומחייב את התובעים לכלול את כל התביעות בתובענה אחת. תביעה חדשה מאותה עילה, אפילו באחוזים מופחתים, אסורה. בעוד התובע אינו מנוע מלהעלות את הנושא מבחינה הגנתית בהתדיינות עתידית פוטנציאלית, הערעור הנוכחי מבקש לדחות את התביעה על הסף. בית המשפט העליון מסכים, מקבל את הערעור, דוחה את ניסיונו של התובע לתקן את תביעתו ודוחה את תביעתו נגד אחיו. החלטה זו, המבוססת על דוקטרינת השיפוט וזהות הפעולות, מדגישה כי על בעלי הדין לאחד את כל התביעות כדי להבטיח סופיות. עילת התביעה של התובע נותרה בעינה, ופיצולה אינו מותר. פסק דין זה, המעוגן בתקנות סדר הדין האזרחי, מדגיש את הצורך בתביעות מקיפות ומרתיע מפני תביעות חוזרות ונשנות. בית המשפט פוסק הוצאות לנתבע.