ע"פ 40038/07

תקציר

שני אחים, יובל וציון מרדכי, ערערו על החלטת בית משפט השלום בירושלים שהרשיע אותם בעבירות מס שונות. הם הפעילו עסק להפצת ביצים בירושלים במשך שש שנים, שבמהלכן לא נרשמו לצורכי מס ולא דיווחו על עסקיהם והכנסותיהם. יובל היה סיטונאי, ואילו ציון שיווקה את הביצים. האחים הורשעו בשורה של עבירות, בהן מרמה בכוונה להתחמק מתשלומי מס, אי הגשת דוחות מס ואי ניכוי מס. בית משפט קמא הדגיש את חומרת העבירות, את אופיין השיטתי ואת ההיקף הכספי המשמעותי של עסקיהן, וגזר עליהן עונשי מאסר וקנסות כבדים. האחים טענו כי גזר הדין חמור מדי וביקשו הפחתה לאור נסיבותיהם האישיות, הודאתם באשמה והרווחיות הנמוכה של עסקיהם. הם גם טענו כי שילמו מסים באופן חלקי, אך המדינה ערערה על היקף התשלומים וטענה כי הם לא פיצו על העלמת המס. ערכאת הערעור הסכימה עם המדינה וציינה כי לאחים היו הזדמנויות רבות להסדיר את חובות המס שלהם לפני המשפט ובמהלכו. הודגש כי עבירות המס הן חמורות, פוגעות בציבור וחותרות תחת עקרון השוויון בנטל המס. בית המשפט הגיע למסקנה כי עונשו של בית משפט קמא הולם ומידתי ביחס לחומרת העבירות, ועל כן הערעור נדחה. האחים חויבו להתחיל לרצות את עונשי המאסר שלהם ולשלם את הקנסות בתשלומים החל מינואר 2008.