ת"א 23917-11-18

תקציר

הנאשם שלף שטר כמוציא לפועל של חברו ונטל ההוכחה מוטל עליו. מפרשנות ההסכמים בין התובע לנתבע עולה כי הם התכוונו להתקשר בעסקה נטו, כלומר התובע יקבל את מלוא התמורה מבלי לשלם מס כלשהו. הנתבע חייב בכל התשלומים הנוספים הנובעים מהעסקה, לרבות מיסים ישירים ועקיפים כגון מס הכנסה ומס רווחי הון. לשונם הברורה של ההסכמים תומכת בגרסת התובע על פני גרסת הנתבע, וטענות הנתבע לקיזוז בגין נזקים שנגרמו עקב אי הוצאת חשבוניות ותשלום יתר של מס שבח על ידי התובע נדחות. זאת משום שסכום הפשרה לא כלל מע"מ, וגם אם כן, עדיין יהיה על הנתבע לשלם אותו. השיק שניתן על ידי הנתבע היה לתשלום ולא לביטחון, ודרישת התובע לתשלום לא התעכבה. גם טענת הנתבע כי סכום השיק לא יעלה על סכום המשכנתא נדחית, שכן ההסכמים לא הגבילו את הנאמן לסכום זה. בסיכומו של דבר, תביעת התובע בסך 2,124,453 ₪ מתקבלת במלואה, והנתבע חויב לשלם לתובע הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 98,323.62 ₪.