תא"מ 47804-11-19

תקציר

המקרה סובב סביב עץ שנפל על רכב במזג אוויר סוער וגרם לנזק. בעל הרכב תבע את העירייה בטענה כי התרשלה בתחזוקת העץ. העירייה הכחישה זאת ואף שלחה הודעה לצד שלישי, שהיה עימה קשר חוזי לתחזוקת עצים, בטענה כי היא אחראית לנזק. השופטת פתחה בסיכום עדויות התובע ועדי העירייה, לרבות עדויותיהם על תנאי מזג האוויר ומצב העץ לפני נפילתו. עדותו של התובע נמצאה אמינה, בעוד עדי העירייה סתרו זה את זה בחלק מהמקרים. לאחר מכן התייחס השופט לתקדימים המשפטיים ולחובת הזהירות של העירייה בכל הנוגע לתחזוקת הרחוב ובטיחות העצים. הם הגיעו למסקנה כי התובע עמד בנטל ההוכחה הראשוני בדבר רשלנות העירייה, שכן הם הוכיחו כי נפילת העץ נבעה ככל הנראה מחוסר זהירות סבירה של העירייה, והעירייה לא סתרה זאת די הצורך. כמו כן, השופט מתח ביקורת על כך שהעירייה אינה מבצעת בדיקות יסודיות ואמצעים יזומים למניעת תאונות עצים, במיוחד לאור גילו של העץ ואזהרות מזג האוויר הסוער. עוד ציין השופט כי העירייה לא הציגה כל ראיה ממשית לכך שמזג האוויר היה סוער במיוחד, שיכול היה להיות כוח עליון. באשר לטענת העירייה כי צד שלישי אחראי לכך, קבעה השופטת כי ההתקשרות של הצד השלישי עם העירייה אינה כוללת אחריות לצעדים יזומים או להיערכות לשעת חירום. עוד קבע השופט כי הצד השלישי לא התרשל בעבודות התחזוקה השוטפות שלו, וגם אם כן, העירייה לא הוכיחה כי רשלנות זו גרמה לנפילת העץ. לפיכך, החליטה השופטת כי העירייה אחראית לנזק שנגרם לרכבו של התובע והורתה להם לפצות את התובע במלואו, בצירוף הוצאות משפט. כמו כן חויבה העירייה לשאת בהוצאות ההודעה של הצד השלישי, וקבעה כי אין בה צורך. הסכום הכולל של העירייה עמד על 14,097 שקל בגין נזקי רכב, לצד 7,000 שקל הוצאות משפט. מגבלת הזמן לתשלום נקבעה ל-30 יום מיום מתן פסק הדין לעירייה.