ע"א 5544/94

תקציר

פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו התקבל בערעור זה, שעניינו תביעת מזונות וצו מניעה האוסר על בעלה של המערערת להיכנס לבית המשפחה. בית המשפט מצא כי הבעל נהג באלימות קשה כלפי אשתו לאורך 17 שנות נישואיהם, וכי שתי בנותיו, בנות למעלה מ-15, היו עדות לאלימות זו והושפעו ממנה. השופטת תיארה בפירוט שני אירועי אלימות קשים מצד הבעל, בהם אחד בערב שמחת תורה. חוות דעת מומחים ודוחות של לשכות רווחה תמכו בטענות האישה והדגישו את השינוי החיובי במצב מאז הוצא צו המניעה הזמני. בית המשפט הגיע למסקנה כי אין אפשרות לשנות את דפוס האלימות הפתולוגי בנישואין. באשר לתשלומי המזונות, בית המשפט הורה לבעל לשלם לקטינות 1,200 שקל בחודש, כאשר הסכום יופחת ב-30% עם מלאו לבת הראשונה 18. סכום זה נחשב מתאים ומשקף את יכולותיו הכלכליות. קצבת הילדים של המוסד לביטוח לאומי תועבר ליולדת. בית הדין הכריע גם בערעורו של הבעל על צו המניעה ללא הגבלת זמן, והכיר בו כאמצעי הכרחי להגנה על האישה מפני אלימות נוספת. השופטים לא התרשמו מניסיונותיו של הבעל להמעיט בחומרת מעשיו ומצאו כי דבריהן של האישה והבנות בנוגע להתעללות היו אמינים. יתר על כן, בהתחשב בהיסטוריה הארוכה של האלימות, קבע בית המשפט כי יש מקום לצו מניעה קבוע במקרה חריג זה. ההחלטה התייחסה גם לתקדימים משפטיים התומכים בהוצאת צווי מניעה קבועים בנסיבות מסוימות. לבסוף, דחה בית המשפט את הערעור והורה למערערת לכסות את הוצאות המשיבים, וראיות נוספות לא התקבלו בשלב הערעור. כבוד השופטים הסכימו עם פסק הדין, למרות התלבטות מסוימת בנוגע לצו המניעה ללא הגבלת זמן.