רע"א 975/23

תקציר

במקרה זה, בית המשפט בחן בקפידה ערעור בעניין מינויו של ד"ר נאמן כמומחה מטעם בית המשפט, ומצא כי פעילותו הקודמת והתבטאויותיו הפומביות יצרו ניגוד עניינים וסיכון למשוא פנים, ובכך הצדיקו את פסילתו. הופעלה תקנה 149(2)(ב) המאפשרת לבית המשפט להתייחס לערעור כאילו הוגש כדין. בית המשפט הדגיש כי על מומחה שמונה על ידי בית המשפט מוטלת החובה לשמור על משוא פנים ומראית עין של צדק, שתפקידה לספק הערכה אובייקטיבית, להבדיל ממומחים שנשכרו על ידי בעלי דין כדי לתמוך בטענותיהם. בעוד שלמומחים יש חזקת תקינות, בית המשפט ציין כי טענות להטיה חייבות להיות מבוססות בראיות ברורות. בדרך כלל, הבעת דעה מקצועית או החזקת אמונות מסוימות אינן מספיקות לפסילה, אלא אם כן אלה מפריעות למשוא פנים. בערעור הודגש כי ד"ר נאמן פרסם את שירותיו באופן המכוון במפורש לטענות משפטיות נגד המבקש בנוגע לקרינה אלקטרומגנטית, תוך העלאת חששות מהותיים לגבי אובייקטיביותו והעלאת אינטרס מובהק בתוצאות שאינן מטילות על המבקש. הדבר הוביל למסקנה כי מינויו יפגע בהגינות השיפוטית ויצדיק מינוי מומחה חדש. הממצאים הדגישו את החשיבות של טיפול בהטיות פוטנציאליות במינויי מומחים כדי להגן על תקינות ההליך השיפוטי. בית המשפט אמנם לא הטיל ספק במומחיותו או בכוונותיו של ד"ר נאמן, אך אופי פעילותו לקידום מכירות חייב את החלפתו. בית המשפט קיבל את הערעור בעניין זה ולא מצא עילה לערעורים נוספים על ההיבטים הפרוצדורליים של מינויי מומחים, והטיל על המשיב הוצאות בסך 7,500 ₪. ההחלטה הדגישה את הזהירות השיפוטית בהבטחת עדות בלתי משוחדת בהליכים משפטיים, תוך הגנה מפני עיוותי דין.