ע"א 10892-01-24

תקציר

השופט החליט לדחות את הערעור שהובא בפניו בהיעדר נסיבות חריגות המצדיקות את ביטול פסק הדין המקורי של בית המשפט הפרוצדורלי. הערעור עסק בעיקר בממצאים עובדתיים ובקביעות מהימנות של הערכאה הפרוצדורלית, שערכאת ערעור צריכה להתערב בהן רק בנסיבות חריגות, שלא היו קיימות במקרה זה. השופט בחן גם את טענות המערער בדבר פסילת חוות הדעת וזימון עדים ולא מצא עילה להתערב בהחלטות בית המשפט הפרוצדורלי בעניינים אלה. החלטותיו של בית המשפט הפרוצדורלי בעניינים אלה היו מנומקות היטב ונפלו בתחום שיקול דעתו. אשר לחוות דעת המומחה, בית המשפט לא מצא עילה לפסול אותה, שכן מעשיו של המומחה היו בתום לב ולא פגעו במערער. יתר על כן, השופטת הסכימה עם טיפולו של בית המשפט הפרוצדורלי בזימון עדים, וקבעה כי למערערים היו הזדמנויות רבות להציג את עדיהם ולא נמנעו מהם נסיבות בלתי צפויות. השופט הדגיש כי החלטות פרוצדורליות, כגון ניהול זימון עדים, נתונות לליבת שיקול דעתה של הערכאה הפרוצדורלית ויש להתערב בהן רק במקרים נדירים, מה שלא היה. לפיכך נדחה הערעור, והמערער חויב בהוצאות המשפט של המשיב.