עת"מ 38473-01-11

תקציר

בית המשפט מקבל את הודעת המשיב, בעוד העותרת שומרת על כל טענותיה, לרבות אזרחותה האריתריאה. לעותרת יש אפשרות להגיש מחדש את עתירתה בכל עת. בתוך כך, ינפיק לה המשיב אשרת ב(1) המתחדשת מדי שישה חודשים. זאת בהתאם למדיניות ולהסכם הקודם שלה, והיא תוכל לחדש את עתירתה על סמך אזרחותה האריתראית והמסמכים הקיימים אם נודע לה על הפסקת ההגנה לאתיופים ממוצא אריתריאי. בית המשפט דוחה את העתירה הנוכחית מאחר ששני הצדדים מסכימים לפשרה. העותר לא היה צריך להגיש בקשה להליכי ביזיון, שכן פסק הדין הקודם התבסס על הסכם ולא כלל צווים אופרטיביים. בפסק הדין נקבע כי העותרת תקבל חידושי ויזה עד שתודיע לה על סיום ההגנה לקבוצה מסוימת. כעת עומדת למבקשת הזכות לערער על ההחלטה המנהלית הפרטנית בעניינה. בית המשפט מדגיש כי מדובר במקרה חריג וכי פרשנותו של העותר לפסק הדין הקודם אינה נכונה. פסק הדין לא העניק לעותר מעמד של קבע ולא דרש החלטה מנהלית פורמלית. משפג תוקפו של רישיונה של העותרת, עליה לפעול בערוצים המתאימים לחידושו. השופטת סבורה כי לא הופרה חובה אופרטיבית במקרה זה וכי על המבקשת למצות את זכויותיה החוקיות. הבקשה נדחית, והמבקשת פטורה מתשלום הוצאות בהתחשב בשהותה הממושכת בארץ.