בד"א 87/02

תקציר

הערעור מוגש על ידי הוועדה המחוזית של לשכת עורכי הדין בתל אביב-יפו על פסק דין של בית הדין המשמעתי המחוזי שזיכה חבר לשכת עורכי הדין, המשיב, מכל האישומים בקובלנה שהוגשה נגדו. התלונה התבססה על שתי תלונות, האחת מעורך דין שכן, והשנייה מעובד של עורך הדין הנ"ל, בדבר התנהגות המשיב כלפיהם. חלקו הראשון של ההליך בבית משפט קמא התאפיין בשורה של כשלים: המתלונן הראשון לא זומן, המשיב ובא כוחו איחרו לדיון בשל תעבורה, ובית משפט קמא סירב לדחות את הדיון. בא כוח המשיב הודה באמיתות המסמכים שעמדו בבסיס התלונה הראשונה, אך בית משפט קמא התעלם מכך וזיכה את המשיב מחוסר ראיות. באשר לתלונה השנייה, העד לא נחקר בחקירה נגדית ולא ניתנה למשיב הזדמנות להציג את גרסתו לאירועים, כך שלא עלה בידי בית משפט קמא לקבוע את מהימנות העדים. הוועדה המחוזית מערערת על פסק הדין, וטוענת כי כשלים אלה מחייבים להפוך את פסק דינו של בית משפט קמא ולהחזיר את התיק לדיון מחדש. בית המשפט מקבל את הערעור, מסכים עם הכשלים שהעלתה הוועדה המחוזית, ומוצא כי שגה בית משפט קמא בטיפולו בראיות ובעדים. לפיכך, בית המשפט מבטל את זיכוי המשיב ומחזיר את התיק כולו לדיון חוזר בהרכב אחר של בית משפט קמא. יש להעביר את פסק הדין ליו"ר בית המשפט קמא, ולמנות הרכב חדש בהקדם האפשרי. בנוסף, התנהלות בא כוח הוועדה המחוזית בבית המשפט קמא מעוררת חשד לרשלנות מקצועית, ועל ועדת האתיקה לבחון זאת. בית המשפט מחליט כי אין הצדקה להטיל הוצאות על המשיב בשל התנהלות בא כוח הוועדה המחוזית בבית המשפט קמא.