ב"ל 5069-07-14

תקציר

זהו פסק דינו של חולה סרטן ריאות שעבד במפעל רותם אמפרט בנגב ומחלתו הוכרה לא כתוצאה מתנאי עבודתו אלא כעישון כבד במשך 45 שנה. התובעת, אלמנתו של החולה, עתרה לבית המשפט בבקשה להכיר במחלתו של בעלה המנוח כמחלת מקצוע, ולחילופין כ"פגיעה בעבודה" עקב מיקרוטראומה. התובעת טענה כי עבודתו של בעלה חשפה אותו לחומרים רבים הידועים כמגבירים את הסיכון לחלות בסרטן ריאות ולכן קיימת הסתברות של למעלה מ-50% לקשר סיבתי בין תנאי עבודתו לבין המחלה. הנתבעת, לעומת זאת, טענה כי יש צורך בקשר סיבתי חזק יותר בין המחלה לבין העבודה, וחזקת המחלה קשורה לעבודה הוסתרה משום שהשפעת העבודה הייתה זניחה לעומת השפעת העישון. בית המשפט קיבל את טענת הנתבע ואת חוות דעת המומחה הרפואי, וקבע כי השפעת עבודתו של המטופל על סרטן הריאות שלו הייתה פחותה בהרבה מ-20%, בעוד שהעישון היה הגורם הכמעט בלעדי. משנטלה הנתבעת את הנטל להוכיח כי המחלה לא נגרמה כתוצאה מעבודה, נדחתה התביעה. בית הדין הכיר במחלה כמחלת מקצוע אך לא היווה "פגיעה בעבודה", ולכן התובע לא היה זכאי להטבות כלשהן.