ת"א 25508-02-19

תקציר

בית משפט השלום בירושלים פסק לטובת התובעת, מרסל מזוז, בתביעתה נגד עיזבון עורך דינה המנוח, יהודה כהן, ועיריית ירושלים. מזוז טענה כי דירתה, שנרכשה בשנת 1989, נבנתה ופוצלה ללא היתר, וכי כהן לא בדק את קיומו של ההיתר. העירייה הואשמה בניהול רשלני של ארכיונה, שהוביל לאובדן היתר הבנייה. בית המשפט מצא כי לדירה אכן היה היתר, שאבד עקב רשלנות העירייה. לפיכך, היא הורתה לעירייה לפצות את מזוז בגין ההוצאות שנגרמו לה בקבלת היתר חדש, לצד עוגמת נפש ושכר טרחתה. עם זאת, בית המשפט זיכה את כהן מרשלנות, והטיל את האשמה על העירייה שלא הודיעה למזוז מוקדם יותר על אובדן ההיתר, מה שהיה מאפשר לה לפעול מוקדם יותר. השופט גם מתח ביקורת על חוסר הפיקוח של העירייה בניהול היתרי הבנייה, שגרם לאובדן תיקים רבים. למרות זאת, העירייה לא הייתה חייבת לפצות את מזוז בגין הוצאות עתידיות הקשורות להתאמת דירתה להיתר חדש שהונפק, שכן סביר להניח שההיתר המקורי אבד ולא ניתן בטעות. בסך הכל חויבה העירייה לשלם למזוז 58,965 שקל הוצאות היתר, 50 אלף שקל בגין עוגמת נפש ו-14 אלף שקל הוצאות משפט, ואילו מזוז תשלם 7,000 שקל לעיזבונו של כהן. בנוסף, צד שלישי, שאול בן שושן, שהתגורר ביחידה בלתי חוקית מתחת לדירתו של מזוז, חויב לשאת בהוצאותיו בסך 2,000 ₪ בשל התנהלותו המפריעה בתהליך הגשת הבקשה להיתר.