ע"א 756/82

תקציר

פסק הדין מתייחס לסכסוך על בעלות במספר חלקות קרקע בחיפה בין חברת שירותי נפט בע"מ (המשיבה) לבין קיבוץ יגור (המערערת). המערערת החזיקה במקרקעין שנים רבות מכוח הסכמי חכירה או החזקה בפועל. עם זאת, לאחר מחלוקת על תנאי חוזה חכירה חדש בשנת 1959, המשיכה המערערת להחזיק במקרקעין ללא הסכם פורמלי. המערערים טענו, כי הם זכאים להגנה של פקודת הארישים, המקנה לדיירים המחזיקים במקרקעין למעלה משנה הגנות מסוימות מפני פינוי. המשיב, לעומת זאת, ביקש לפנות את המערער. התיק עבר מספר ערכאות, ביניהן ועדה מיוחדת שמונתה לפי הפקודה, בית המשפט המחוזי בחיפה ולבסוף בית המשפט העליון. בית המשפט העליון הכריע במספר סוגיות מרכזיות. ראשית, היא קבעה כי חוק המקרקעין משנת 1969 אינו מבטל את ההגנות שמעניקה פקודת אריסים, שכן זו האחרונה לא בוטלה והמשיכה לחול. שנית, בית המשפט קבע כי ניתן לצבור את תקופות ההחזקה והעיבוד על ידי המערערת לתקופה רצופה של למעלה משנה, למרות שהסכמי השכירות הם בעלי תנאים של פחות משנה. שלישית, בית המשפט העליון פירש את המונח "אדם" בפקודת אריסים כמתייחס לאנשים פיזיים ולא לתאגידים. לפיכך, הקיבוץ, בהיותו תאגיד, לא יכול היה לתבוע את הגנות הפקודה. לבסוף, קבע בית המשפט כי עדיין ניתן לפנות אריס משפטי, שפרנסתו אינה תלויה אך ורק בקרקע שבמחלוקת, שכן הפקודה נועדה להגן על פרנסתם הרגילה של הדיירים. מאחר שלקיבוץ המערער היו מקורות הכנסה אחרים, ניתן היה לפנותו מן הקרקע. משכך, דחה בית המשפט העליון את הערעור ואישר את החלטת הערכאה הנמוכה יותר, והתיר למשיב לפנות את המערער מן הקרקע.