רע"א 21223-12-20

תקציר

פסק הדין מאפשר עיון חלקי בתיק בית המשפט, בהתאם לתקנה 4 לתקנות העיון. תקנה זו קובעת כי כל אדם יכול לבקש מבית משפט לעיין בתיק בית משפט, כל עוד הדבר אינו אסור על פי חוק. אף שזכות זו אינה מוחלטת, נטל ההוכחה לסירוב לתסקיר נופל על הצד המתנגד לה. ישנם שלושה שלבים לבדיקת הבקשה: ראשית, בדיקה אם קיים איסור חוקי; שנית, הערכת אינטרסים מנוגדים; ושלישית, הצדקת הביקורת תוך התחשבות בפגיעה מידתית בזכויות ובאינטרסים. לגבי קבוצת המסמכים הראשונה, בית המשפט החליט שלא לעיין בהם בשל חיסיון מסחרי, ומאחר שהמבקש לא עמד על כך, אין צורך להרחיב בנושא. לגבי הקבוצה השנייה, הכוללת התכתבויות בין המערערים לבין הרגולטור, הכיר בית המשפט באיסור משפטי הנובע מחוק הפיקדון. בעוד כתבי הטענות עצמם אינם מצדיקים מניעת עיון, התכתבויות המכילות מידע שנמסר לפי חוק זה כן. המבקש לא עמד בנטל ההוכחה המוגבר הנדרש לגילוי מסמכים אלה. בהינתן שקיימים אפיקים אחרים בהם יכול המבקש לפנות – כגון בקשה לפי חוק החברות או ערעור לפי חוק חופש המידע – וכי המבקש יכול להגיש בקשה נוספת לאחר הבדיקה, בית המשפט מחליט שלא לאפשר עיון במסמכים אלה. פסק הדין מאפשר עיון חלקי בתיק בית המשפט, ובפרט בנספחים 1, 7, 9, 12, 19 ו-20, יחד עם פרוטוקולי הדיון, בצורה שבה הוצגו בפני בית המשפט. חלקים מכתבי הטענות ומפרוטוקולי הדיון המתייחסים לנספחים חסויים יימחקו. הבדיקה תתבצע באמצעות מסירת חומרים אלה למבקש, אשר יצטרך לחתום על הסכם סודיות. החלטה זו מתקבלת בהעדר הצדדים ואינה כרוכה בעלויות. המבקש שומר לעצמו את הזכות לבקש עיון מורחב במסמכים או להגיש בקשה חדשה בעתיד.