סע"ש 43407-12-20

תקציר

התובע, עובד חברת שיימן, נשלח לעבוד במפעל קורנס שם נחשף לעופרת. התובע טען כי פוטר שלא כדין מעבודתו בשיימן לאחר שהתריע על ליקויי בטיחות בעבודה – קרי, ציוד מגן לקוי והדרכת בטיחות לא מספקת. הנתבעים טענו כי התובע פוטר בשל הפרת תקנות הבטיחות ולאחר שימוע כדין. בית המשפט פסק לטובת התובע, והגיע למסקנה כי הוא פוטר שלא כדין ללא שימוע כדין. מהראיות עולה כי התובע עבד במפעל קורנס במשך שלושה ימים, במהלכם צוידה לו מסכת מגן שאינה מתאימה לעבודת עופרת. בית המשפט קיבל את טענת התובע כי פוטר בשל העלאת חששות בטיחותיים והורה לנתבעת שיימן לשלם לו פיצוי בסך 20,000 ₪. בנוסף, בית המשפט מצא כי טענותיו של התובע לתשלום שעות נוספות וטענותיו לניכויים שלא כדין תקפות והורה לשיימן לשלם לו הפרשי שכר בסך 2,407.50 ₪. עם זאת, בית הדין דחה את טענות התובעת בדבר העסקה פוגענית ואפליה בתנאי העבודה. ההתנהגות כלפי התובעת לא עלתה כדי הטרדה או התנהגות עוינת המצדיקה פיצוי בגין עוגמת נפש. טענות התובע נגד מפעל קורנס בגין אפליה לפי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה נדחו אף הן, שכן המפעל לא היה מעסיקו ועובדי מעסיקים שונים לא היו באותה קבוצת שוויון. פסק הדין כלל הוצאות בסך 4,000 ₪ ושכר טרחת עורך דין, שישולם על ידי שיימן לתובע.