בר"ע 26302-12-21

תקציר

פסק דין זה של בית הדין הארצי לעבודה עוסק בבקשה לחופשה לצורך ערעור על פסק דין של בית הדין האזורי בתל אביב בעניין תביעתו של עובד ניקיון לשעבר לתשלומי עבודה שונים ולפיצויים בגין סיום העסקתו. המבקש, מבקש מקלט מגאנה, עבד בחברת הניקיון המשיבה בין השנים 2018 ל-2020. לאחר סיום העסקתו, הגיש תביעה נגד המשיבה ועיריית ראשון לציון, בדרישה לתשלומים רבים. בסופו של דבר הגיעו המבקש והעירייה להסכמה, והתביעה נגד העירייה נדחתה, כאשר העירייה משלמת למבקש באמצעות כספי המשיב המוחזקים על ידם. בית הדין האזורי קבע כי המבקשת זכאית לתשלומים מסוימים מהמשיב, לרבות פיצוי במקום פיקדונות פיצויים והטבות, בסך 14,327 ש"ח, ופדיון חופשה שנתית בסך 4,732 ש"ח. עם זאת, בית המשפט גם הגיע למסקנה כי המשיב שילם למבקש סכומים בגין הפקדות בקופות גמל ופיצויים בגין תקופת הודעה מוקדמת, בהתבסס על תלוש הסדר שהציג המשיב. משכך, דחה בית המשפט את תביעת המבקש כנגד המשיב והורה לו לשלם את הוצאות המשיב. המבקשת ערערה לבית הדין הארצי לעבודה וטענה כי שגה בית הדין האזורי בכך שהניח כי תלוש הפשרה שולם. בית המשפט הסכים עם המבקש, וציין כי המשיב לא טען כי התלוש שולם וצירף אותו כראיה לטענה אחרת. בית המשפט קבע כי המבקשת זכאית לתשלומים הנזכרים לעיל וכי חובת המשיב לשלם הוצאות משפט בבית הדין האזורי אינה תקפה עוד. זאת ועוד, בית המשפט ציין כי המשיבה לא יכלה לקבל תשלום הן מהמבקשת והן מהעירייה בגין אותו סכום וכי היא לא טענה לתחולת סעיף 55(ג) לחוק החוזים (חלק כללי). הערעור התקבל, והמשיב חויב לשלם למבקש סך של 15,562 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית, בתוך 30 יום. כן חויב המשיב לשאת בהוצאותיו של המבקש בהליך, בסך 3,000 ₪.