עפ"ג 2036/10

תקציר

פסק הדין המדובר הוא ערעור על פסק דין של בית משפט השלום בירושלים הנוגע לשני סעיפים: העלבת עובד ציבור והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. המשיב, שהיה שיכור ומלווה באדם נוסף, הגיע למתחם מערת המכפלה בחברון והחל לצעוק לעבר השוטרים, תוך שימוש בשפה פוגענית וגזענית ביותר, לרבות השוואות נאציות. השוטרים, שגילו איפוק, ליוו בסופו של דבר את המשיב ואת חברו לביתם. מספר שעות לאחר מכן, חזר המשיב למקום וחזר על התנהגותו הפוגענית, הפעם כשהוא מצדיע במועל יד נאצי ומשתמש בשפה גזענית יותר. כאשר נודע לו כי הוא עצור, נמלט המשיב, רק כדי להיתפס על ידי השוטרים. בית משפט קמא החליט שלא להרשיע את המשיב, ובמקום זאת בחר בעונש מאסר על תנאי של 180 שעות עבודות שירות, תוך ציון עברו הנקי של המשיב, חרטה וההשפעה השלילית הפוטנציאלית שעלולה להיות להרשעה על סיכוייו התעסוקתיים בעתיד, בפרט בעת עבודתו כמחנך. המערער (ככל הנראה המדינה או בא כוחה) טען כי חומרת העבירות אינה באה לידי ביטוי בגזר הדין וכי האינטרס הציבורי מחייב הרשעה. עם זאת, המשיב טען כי מעשיו חריגים וכי יש להתחשב בעיסוקו. השופט צבי סגל, המשנה לנשיא בית המשפט, הוביל את פסק הדין והדגיש את חומרת מעשיו של המשיב, שכללו לא רק העלבת שוטרים בודדים אלא גם פגיעה בשלטון החוק עצמו. השופט סגל הגיע למסקנה כי שגה בית משפט קמא בכך שלא הרשיע את המשיב, שכן מעשיו לא עלו בקנה אחד עם עקרונות ההרתעה, המניעה והגמול. זאת ועוד, השופט ציין כי נסיבותיו האישיות של המשיב אינן חריגות דיין כדי לוותר על הרשעה, ואופי העבירות מחייב הקרבה של שיקולי ענישה אחרים. השופט סגל הציע להטיל על המשיב תשעה חודשי מאסר על תנאי. השופט מ' י' הכהן והשופט מ' דרורי הסכימו עם פסק דינו ותוצאתו של השופט סגל, והדגישו את הצורך בהרשעה פלילית במקרה זה, במיוחד נוכח תפקידו של המשיב כאיש חינוך. השופט הכהן נעזר גם במקורות טקסטואליים יהודיים עתיקים כדי להדגיש את חומרת מעשיו של המשיב ואת הצורך בתגובה חריפה. ההחלטה הייתה כי הערעור מתקבל, והמשיב מורשע בעבירות ונידון לתשעה חודשי מאסר בפועל ומאסר על תנאי למשך שלוש שנים.