תנ"ג 40485-08-13

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את הבקשה לאישור תביעה נגזרת כנגד מספר נתבעים שהיו קשורים לחברה, מכמה טעמים. ראשית, תצהירי התובע לתמיכה בבקשתו לא היו מספיקים, שכן הם לא פירטו את העובדות או את מקור ידיעתן של עובדות אלה. למרות שבית המשפט יכול היה לתת ארכה לתיקון סוגיה זו, ההשפעה המצטברת של כל עילות הפיטורים גוברת על אפשרות זו. שנית, הבקשה לאישור התביעה הנגזרת נעדרה פירוט ולא פירטה את עילת התביעה של החברה כנגד מרבית הנתבעים, לרבות הדירקטורים ורואה החשבון. רמת הפירוט שנמסרה לא הספיקה לביסוס עילה לכאורה, ובית המשפט ציין כי לא היה מקום להעלות סוגיה זו בקשר לחלק מהנתבעים, שכן הבקשה כה חסרה עד כי לא קמה לה אפילו עילת תביעה מינימלית. שלישית, התובע תיקן את תביעתו מבלי שביקש או קיבל רשות לכך, ויתרה מכך, לא הסב את תשומת לב בית המשפט או הנתבעים לשינויים. התיקונים כללו הגדלת סכום התביעה והוספת תיקים חדשים. הדבר הפר את הוראות בית המשפט והיווה ניצול לרעה של ההליך המשפטי. רביעית, התובעת לא עמדה בתנאי הסף של פנייה לחברה טרם הגשת התביעה מטעמה. הבקשות ששלח לחברה לא פירטו עובדות כלשהן שיש בהן כדי לבסס עילת תביעה, והיו נטולות כל הצעה אופרטיבית לחברה להגיש תביעה. התובעת גם לא ביקשה כדין פטור מתנאי מוקדם זה. לפיכך היה מקום לדחות את הבקשה על יסוד ארבעת הנימוקים המצטברים הללו. עוד ציינה השופטת כי מעמדו של התובע כמי שחדל להיות דירקטור אינו פוסל אותו בהכרח מלהגיש תביעה נגזרת, אך הדבר נותר ללא הכרעה. יתר על כן, השופט הביע ספק לגבי תקינות המשך התביעה, שכן מתנהלת חקירה פלילית בנושא, אך גם ספק זה לא הכריע. הבקשה לאישור התביעה הנגזרת הורתה על דינה להידחות, והתובע נשא בהוצאות הנתבעים, שהתחלקו ביניהם.