ו"ע 50882-12-19

תקציר

המערער רכש דירה ששימשה למגורי סטודנט בשם אברך ומשפחתו. המערערת, מוסד חינוכי, טענה כי יש לפטור אותה ממס רכישה לפי תקנה 9, המאפשרת שיעור מס בשיעור של 0.5% אם שוכנע שהקרקע משמשת במישרין את המוסד. המשיב דחה את בקשת המערערת, בנימוק שהדירה לא שימשה במישרין את המוסד. המערערת טענה כי לא הציגה כל ראיה תומכת משום שלא הבינה את עמדת המשיב. נטל ההוכחה מוטל על התובע, ומאחר שהמערערת לא הצליחה להוכיח את השימוש הישיר בדירה, החלטת המשיב הייתה מוצדקת. יתר על כן, השימוש בדירה על ידי משפחתו של אברך, מיקומה מחוץ לקמפוס והיעדר פיקוח גרמו לכך שלא ניתן היה לראות בה שימוש ישיר. פסק הדין מורה על דחיית הערעור, בצירוף הוצאות בסך 20,000 ₪ למשיב. על המערערת לשלם סכום זה בתוך 30 יום, אחרת ייגרמו לו הפרשי ריבית והצמדה. ההחלטה התקבלה על סמך הראיות והטיעונים שהוצגו, והערעור נדחה.