ע"א 350/77

תקציר

במקרה שלפנינו, התייחס השופט שמגר לערעור בשאלה האם המערער, מפעל שבו סוהר השתמש בנשק חם לביצוע רצח, אחראי לרשלנות בנזיקין. המאבטח, אסולין, קיבל נשק ממקום עבודתו והשתמש בו כדי לרצוח את עו"ד שמואל וייס בשל תלונות אישיות הקשורות להסדר משפטי קודם. המפעל ספג ביקורת על היעדר פיקוח ובקרה נאותים על כלי הירייה, המאפשר גישה בלתי מוגבלת לשומרים, ולא הבחין במצוקתו הנפשית של אסולין ובחוסר התאמתו לטפל בנשק בשל מצבו הנפשי והרגלי השתייה שלו. בית המשפט בחן האם קיים קשר סיבתי בין רשלנות המפעל לבין מותו של וייס. נקבע כי למרות שהייתה רשלנות בפיקוח על הנשק, לא הוכח קשר סיבתי בין רשלנות המפעל לבין הרצח, שכן אסולין אושר לשאת נשק על ידי הרשויות ונעדר עבר אלים ידוע. הערעור התקבל, תוך שהוא פוטר את המפעל מאחריות, תוך המלצות לשינויי חקיקה למניעת התרחשויות דומות. הועלו חששות בדבר עיכובים במשפט והצעה לפיצוי מעבר לחובות משפטיות בנסיבות חריגות. בית המשפט הדגיש כי האחריות אינה צריכה לטשטש את הגבולות בין חובות משפטיות לבין שיקולים מוסריים, ולהותיר מקום לשיקול דעת להמליץ על פיצוי מעבר למה שהחוק דורש.