תא"מ 44557-06-13

תקציר

התובע, ממוצא ערבי, תבע את הנתבעים בגין אפליה, וסירבה לאפשר לו להיכנס למועדון שלהם. החוק הרלוונטי אוסר על אפליה במקומות ציבוריים מכמה טעמים, לרבות גזע ולאום, וקובע חזקת הפליה במקרים מסוימים. על התובע להוכיח תחילה את העובדות המקימות חזקה זו. התובע, שצילם את האירוע, טען כי המארחת מנעה את כניסתו ואמרה לו שזה מיועד רק למוזמנים. הנתבעים טענו כי למועדון הייתה מדיניות של אי אפליה וכי התובע לא ביקש להיכנס, אלא ביקש להיכנס בחינם. בית המשפט מצא כי גרסת הנאשמים אינה עולה בקנה אחד עם חומר הראיות. מההקלטות עולה כי כניסתו של התובע סורבה שכן היא הייתה "רק למוזמנים", דבר שלא היה נכון, והסברם המאוחר של הנתבעים לא היה אמין. בית המשפט הגיע למסקנה כי התובע הוכיח את חזקת ההפליה והעביר את נטל ההוכחה לנתבעים, שלא הצליחו להפריך אותה. לפיכך, פסק בית המשפט לטובת התובע כנגד הנתבע מס' 1, ופסק לו פיצויים בסך 30,000 ₪, שכר טרחה ששילם ושכר טרחת עורך דין. עם זאת, נאשם 2 לא נמצא אחראי להפליה, שכן הם לא נכחו במקום ונקטו אמצעים סבירים למניעת עוולות. תביעת התובע נגדם נדחתה, והתובע חויב לשלם להם הוצאות בסך 5,000 ₪.