ה"פ 57677-12-17

תקציר

המבקש, סימן-טוב, ביקש פסק דין הצהרתי המכיר בזכויותיו הבלעדיות בדירה הממוקמת בתל אביב כנגד המשיב, יורשת אחיה המנוח, ישראל. המבקש טען כי רכש את הזכויות בדירה מישראל באמצעות הסכם מכר, עליו חתם אחיו כנאמן. המשיב חלק על קיומו של הסכם כזה וטען כי טענת המבקש התבססה על מסמך מזויף. לחילופין, טען המשיב כי יש לדחות את התביעה מחמת התיישנות ושיהוי המבקשת בהגשת התביעה. בית המשפט קבע כי המבקש עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו להוכיח את קיומו של הסכם המכר וכי אחיו רכש עבורו את הזכויות בדירה בנאמנות. בית המשפט מצא את עדויותיהם של המבקש ואחיו אמינות, וכן הציג המבקש מסמכים נוספים התומכים בגרסתו לאירועים. יתר על כן, התקיימו התנאים לתעודה ישנה – בחזקת בת עשרים שנה לפחות שנלקחה מאפוטרופוס מתאים – ומסמכים אלה הכילו הוכחה לרכישת הזכויות בדירה על ידי המבקש. בית המשפט דחה גם את טענת המשיבה כי החתימות על הסכם המכר זויפו, וציין כי המשיבה לא עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה בגין טענה זו. חוות דעת המומחה שהגיש המשיב התבססה על נתונים חלקיים, ואילו חוות הדעת של המבקש הייתה מקיפה יותר והעדיפה אותנטיות. בנוסף, התנהלות הצדדים שנים לאחר חתימת הסכם המכר תמכה בעמדת המבקש. בית המשפט קבע כי די בהסכם המכר, יחד עם החזקתו הרצופה של המבקש בדירה למעלה מחמישים שנה וראיות משמעותיות נוספות, כדי להוכיח את זכויותיו הקנייניות של המבקש. המבקש שילם גם את התמורה עבור הדירה, והיעדר כל מחאה מצד ישראל או משפחתו במשך תקופה ארוכה זו תמך בהכרה בזכויותיו של המבקש. בית המשפט דחה גם את טענות המשיב בדבר התיישנות ושיהוי. עילת התביעה של המבקשת כנגד המשיבה, שהייתה יורשת ישראל, לא התיישנה כל עוד לא הייתה הכחשה של יחסי הנאמנות הנטענים. זאת ועוד, המשיבה לא עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח כי איחורו של המבקש בהגשת התביעה היווה ויתור על זכויותיו או הביא להרעת מעמדו של המשיב. לסיכום, קיבל בית המשפט את תביעת המבקש ונתן פסק דין הצהרתי לטובתו. המשיב חויב לחתום על כל המסמכים הדרושים להעברת הזכויות בדירה על שם המבקש ולכיסוי הוצאותיו המשפטיות.